לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

 

פרקנו הוא הפרק הראשון בירמיהו הנפתח בציון התאריך בו נאמרה הנבואה. במהלך הנבואה מסכם ירמיהו עשרים ושלוש שנים שבהן ניסה, לשווא, להחזיר את העם בתשובה ולהביאו לתקן את דרכיו. כיוון שהעם סרב להישמע לנבואות הוא צפוי להיענש בידי מלך בבל, שיחריב את הארץ וישעבד את העם. בחלקו השני של הפרק (טו-לח) מתרחבת הפורענות מעבר לגבולות ישראל. הנבואה מתארת את ׳כוס יין החמה׳ שבה ישקה ה׳ את העמים ובכך יביא לחורבנם. ככל הנראה המראה הנבואי בפסוקים אלו מסמל את השתלטות האימפריה הבבלית על העמים ועל הממלכות המוזכרים בנבואה.

א. בפרקנו האויב מצפון מזוהה לראשונה עם האימפריה הבבלית, ושלטונה נקצב לשבעים שנה (יא-יב). מה משמעותו של פרק זמן זה? ראו ישעיהו כ"ג,טו-יז; תהלים צ׳,י.

ב. ה׳ מכנה את נבוכדנאצר בתואר ׳עבדי׳ (ט) ומתארו כמי שנועד להוציא לפועל את תכניתו. מאידך,הוא מתאר את העונש הקשה שיבוא עליו לאחר שבעים שנה, מידה כנגד מידה (יב-יד). חשבו מהי משמעות היחס המורכב למלך בבל. העזרו בפסוקים העוסקים במלך אשור בישעיהו י׳,ה-כ.

ג. ׳קַח אֶת-כּוֹס הַיַּיִן הַחֵמָה הַזֹּאת מִיָּדִי וְהִשְׁקִיתָה אֹתוֹ אֶת כָּל הַגּוֹיִם׳ (טו) בחלק זה של הנבואה מוזכרת (לראשונה בספרנו), נבואה של ירמיהו על הגויים, תפקיד שניתן לו כבר בנבואת ההקדשה.

1) עקבו אחר מיקומה של יהודה ברשימת העמים (יח) ואזכוריה בהמשך הנבואה (כט, ל), וחשבו מה מקומה של יהודה בפורענות המתרגשת ובאה על העולם.

2) שימו לב לשם החריג ולדרך בה מוזכר המלך הסוגר את הרשימה - ׳וּמֶלֶךְ שֵׁשַׁךְ יִשְׁתֶּה אַחֲרֵיהֶם׳ (כו). ראו את דברי הרד"ק כאן: ׳ומלך ששך - מלך בבל, וכן תרגם יונתן, וששך היא בבל באלפא ביתא דא"ת ב"ש׳ (כתב א"ת ב"ש – צופן שבו כל אות מסומלת באות המקבילה לה מסוף האלף-בית. כלומר א׳=ת׳; ב׳=ש׳).

ד. הפורענות על הגויים מסומלת בשתיית כוס יין מורעל. עיינו בפסוקים טז ו-כז וחשבו מדוע נבחר דווקא הדימוי של שתיית יין לסמל את הפורענות המתרגשת על העמים. ניתן לגלות רובד נוסף למשמעות המעשה הסמלי בהשוואה בין הציווי על השתיה בפרקנו (בפסוקים כז, כט) לפרשת סוטה (במדבר ה׳,יט ו-כא). התמקדו בפועל ׳הנקי׳ ובתיאור ה׳נפילה׳. מהי לדעתכם משמעות הדמיון בין שני המעשים?

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"