יחס גורר יחס

לאחר ארבעת המראות משובצת סדרת נבואות (ח',ד-יד) המתארות את העושק והרמאות במסחר שרווחו בממלכת ישראל, ואת הפורענות שתבוא בעקבותיהם. לאחר מכן מופיע מראה חמישי (ט',א-ו), החותם את סדרת המראות, ובו מתגלה לעמוס ה' הניצב על המזבח, ומפרט את האסון שיבוא על העם.

הספר נחתם בשתי נבואות: הנבואה הראשונה (ט',ז-י) עוסקת בשאלת בחירתו של עם ישראל בהשוואה לשאר העמים, ואילו הנבואה האחרונה (ט',יא-טו) שהיא גם נבואת הנחמה היחידה בספר עמוס מדברת על הקמתה מחדש של סוכת דוד ושושלתו, ועל שיבת ישראל לארצו לאחר הגלות.

א. בפסוקים יא-יד מופיעה נבואת פורענות מיוחדת במינה, המתמקדת בצימאון הרוחני לדבר ה' שלא יוכל להתמלא: 'הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם אֲדנָֹי ה' וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ' (יא) 

1. מהי דמות העולם המשורטט בנבואה, ומהו יחס הבורא לבריותיו בעולם זה? עמדו על תפקידם ומשמעותם של דימויי הרעב והצמא בתיאור.

נבואת פורענות זו מקבילה לנבואה לעיל ד',ד-יא, האם הנבואה בפרקנו מוסיפה היבט חדש?

2. על שום מה תבוא פורענות זו על העם? ראו את התיאור בפסוק יד, והיזכרו בדברי אמציה לעמוס ובדברי עמוס בנבואתו הראשונה (ב',יא-יב).

ב. 'רָאִיתִי אֶת-אֲדנָֹי נִצָּב עַל-הַמִּזְבֵּחַ' (ט',א)

1. מהו המאפיין העיקרי של המראה החמישי המתייחד מארבע המראות שקדמו לו? על מנת להעמיק בהבנת המראה השוו אותו לתהלים קל"ט,ז-יב, מהו טיב המפגש בין האדם לה' בשני המקומות?

2. המראה נחתם במשפט: 'וְשַׂמְתִּי עֵינִי עֲלֵיהֶם לְרָעָה ולא לְטוֹבָה' – בדקו את משמעותו הרגילה של הביטוי 'שימת עין' באמצעות עיון בבראשית מ"ד,כא. כיצד מתהפך הביטוי בנבואתנו, וכיצד היפוך זה משפיע על היחס בין ה' לעמו? להרחבה כדאי לעיין בדברים י"א,יב ובעמוס ג', א-ב.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"