יחד יהודה וישראל

כמו בצמד הראשון (עג-עד) וכמו בתחילת הספר (א-ב), אחרי הגמול לרשעים ולצדיקים בעולם במידת הצדק האוניברסלית, מופיעה התפילה עם השיר על ישועת יהודה וישראל, עם ישראל כולו, מיד אויביו.

אחרי שיתגלה א-לוהים כשופט והעולם יכיר במשפטו (עה), תשוב ותתגלה שכינת ה' בציון, באחדות שלמה של יהודה וישראל (עו), כמו בימי דוד – בסוכת שלום, בציון וירושלִַם. אז יושר שיר הישועה על ניסי המלחמה מידו החזקה של צור ישראל וגואלו.

חשוב לציין כי אחדות מלאה של יהודה וישראל עם שכינת כבוד ה' בציון, שררו רק בימי דוד ושלמה, יחד עם ניצחונות מכריעים על יבוסים ופלשתים בירושלִַם. זה קרה בהפתעה גדולה, כי יבוס בָּטחה בברית עם הפלשתים החזקים, ודוד הכה את שניהם בזמן אחד, בעיר דוד, ובעמק רפאים פעמיים (שמואל ב ה).

משהו מעין זה קרה גם בהארה קצרה וחלקית בימי חזקיהו ובימי יאשיהו – ובימינו, בששת הימים.

במסכת סופרים ובמנהג הגר"א, זהו המזמור ליום הראשון של חג הסוכות.

באדיבות אתר 929