טל, גשם ושארית יעקב

"וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּטַל מֵאֵת ה' כִּרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב אֲשֶׁר לֹא יְקַוֶּה לְאִישׁ וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם" (ו)

הנביא מתפייט ומתאר את שארית יעקב כטל וכעשב "אשר לא יקוה לאיש…". הפרשנים מתלבטים מי הוא שאינו מקווה לבני אדם - האם הכוונה היא לעשב שאינו נזקק להשקיה? או שמא הכוונה שעם ישראל לא יהיה זקוק לאדם כפי שהטל יורד משמים ללא מגע יד אדם, בניגוד להשקיה ידנית הדורשת את התערבות האדם?

למדרש הצעה משלו המתבססת על הבחנה בין טל לגשם:

"אמר רבי שמואל בר נחמני: בשעה שישראל באין לידי עבירה ומעשים רעים הגשמים נעצרים.

הן מביאין להן זקן אחד כגון ר' יוסי הגלילי והוא מפגיע בעדם והגשמים יורדים.

אבל הטל אינו יורד בזכות ברייה מה טעם? "וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקֹב בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים כְּטַל מֵאֵת ה' כִּרְבִיבִים עֲלֵי עֵשֶׂב אֲשֶׁר לֹא יְקַוֶּה לְאִישׁ וְלֹא יְיַחֵל לִבְנֵי אָדָם" (מיכה ה', ו).

(תלמוד ירושלמי מסכת ברכות פרק ה)

הטל אינו זקוק להתערבות האדם, הגשם כן. תקוותו של הגשם לבני האדם, על פי המדרש, אינה תיאור של פעולת ההשקיה האנושית. בעת עצירת גשמים הגשם נזקק לאדם, מפני שללא תפילתו של האדם לא ייפתחו שערי השמים.

באמצעות הפסוק מתאר המדרש שתי מערכות של קשר בין ארץ לשמים. האחת מתארת קשר חד סטרי - זהו הטל היורד בתמידות. השנייה מתארת קשר דיאלוגי, קשר שבו לעתים הגשם בא כפרי של בקשה מלמטה.

ושארית יעקב? לאור המדרש השארית תהיה כטל, זה שאינו מותנה בבקשת בני האדם. יש בכך נחמה, אך אולי גם ייאוש מיכולתו של האדם להצדיק את קיומו במעשיו.

באדיבות אתר 929