טיסת חזון לירושלים

אדם חי הוא איחוד מופלא של גוף ונשמה, חומר ורוח; כך עם ישראל חי, כשהוא יושב על אדמתו וכבוד ה' שוכן בקרבו - לשם כך נבנה הבית לשכינת כבוד ה'. ברגע שהנביא ישב בביתו בגולה, וטס לירושלִַם "במראות א-להים" (ח', ב-ג), כש"תבנית יד" שלוחה מ"דמות כְּמַראֵה אש" אוחזת "בציצִת" ראשו - ברור, שקָרֵב הניתוק בין החומר והרוח, והרוח כבר טסה ל'חופש' מעולם החומר - במילה אחת - מוות!

ה' ערך ליחזקאל סיור מודרך בבית ה' ב'מראה הנבואה', כולל 'חתירה בקיר' כדי לעבור מאולם לאולם (ח', ז-ח) - הוא ראה הכל, ואף אחד לא ראה אותו; רשימת התועבות של הפולחן האלילי במרתפים מפורטת כמו בעדות מרשיעה - הדמות והנביא, כשני עדים.

"פסל-הסֶמֶל", שהעמיד מנשה (דבהי"ב ל"ג, ז) במבואה הצפונית (ח', ה); "תבנית רֶמֶשׂ ובהמה, שֶקֶץ וכל גִלוּלֵי בית ישראל" (ח', י), ו-70 זקנים מקטירים; "הנשים יֹשבות מבכות את התַמוּז"* (ח', יד); סגידה לשמש בזריחה כש"אֲחֹרֵיהֶם אל היכל ה'" (ח', טז), בדיוק להפך מהרעיון המקורי במקדש ה', לפיו השמש משתחווה לבורא;

השאלה הגדולה היא ממתי העדות המרשיעה הזאת? בימי מנשה היו פולחני התועבה האלה גלויים, ואילו כאן הם מתוארים כנעשים "בחֹשֶך, איש בחדרי מַשְׂכּיתוֹ" (ח', יב), מתוך 'אמונה' שה' כבר "עָזַב... את הארץ" - ואילו יאשיהו ביער כליל פולחנים אלו, במיוחד בבית ה' (ושפן הסופר יד ימינו).

כנראה, בימי יהויקים וצדקיהו היו קבוצות באליטה הירושלמית ("ויַאֲזַנְיָהוּ בן שפן... בתוכם"; ח', יא), שחזרו במסתרים לפולחנים הזרים, כשידו החזקה של יאשיהו נגדעה במגידו.

-----------------------------------------------------

*אליל פריון שוּמֶרי-בבלי דומה לבעל הכנעני. (מעולם לא הבנתי, איך התירו חכמינו להשתמש בשם האליל, בתאריך העברי, שעלה מבבל).

באדיבות אתר 929