טביעתה של 'רוכלת העמים'

פרק כ"ז הוא קינה על צור, שהיתה מוקד סחר בינלאומי ומכונה כאן ׳רוכלת העמים׳. צור מתוארת בפירוט רב כאוניית פאר מרהיבה, הבנויה ממיטב החומרים בעולם. עיקרה של הקינה מוקדש לתיאור האנייה ותכולתה: תחילה מתוארים חלקי האנייה, שכל אחד מהם נלקח מארץ אחרת (ד-ז), אחר כך עובר התיאור לאנשי צוותה והלוחמים שעל סיפונה שמוצאם מאומות שונות (ח-יא), ולבסוף מתוארות סחורותיה היקרות והרבגוניות (יב-כה). חלקו השני והקצר יותר של הפרק מתאר באופן דרמטי את טביעתה של האנייה בלב ים, ואת הקינה שישאו עליה לאחר טביעתה (כו-לו).

א. הקינה פותחת בדברי השבח של צור, כהקדמה לתיאור המפורט של עושרה ויופיה ׳צוֹר אַתְּ אָמַרְתְּ אֲנִי כְּלִילַת יֹפִי׳ (ג).

1) עיינו בדברי המדרש, מהו שורש החטא בדברי צור?

׳כרכי האומות הן אומרים שבחן בפיהם, זהו שכתוב: ׳את אמרת אני כלילת יופי׳, אבל ירושלם אחרים אומרים שבחה בפיהם, זהו שכתוב: ׳הזאת העיר שיאמרו כלילת יופי׳ ׳. (איכה רבה ב׳,יט).

2) מדרש זה עומד בבסיס פירוש רש"י כאן. עיינו בדבריו ובדקו מה החידוש בפירושו נוסף לדברי המדרש? שימו לב להתאמת פירושו להקשר הנבואה.

׳עד עכשיו הכל אומרים על ירושלים ׳כלילת יופי משוש כל הארץ׳ עכשיו את מתגאה לומר ׳אני כלילת היופי׳, סוף גמר היופי כלול בי׳.

ב. תיאורה המפורט של הספינה הצורית מסתיים בפסוק כה, ואילו בפסוק כו נפתח תיאור הפלגתה וטביעתה. עמדו על הזיקה המילולית בחתימת שני הפסוקים (ראו גם פסוקים ד, כז). כיצד תורמת זיקה זו להבנת סיבת העונש? היעזרו בדברי רש"י: ׳ותמלאי ותכבדי מאד - הביאו לתוכך משא רב והכבידו משאך יותר מדאי. במים רבים הביאוך השטים אותך - כדרך האניות הגדולות שמפליגין אותן לתוך פלגי הים, ומתוך שנתמלאת וכבדת בא רוח הקדים ושברך בלב ימים. ולענין דוגמת העיר - מתוך שנתמלאת עושר גבה לבך ובא עליך פורענות׳.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"