חלום נבוכדנצאר מגלה את פחדו הגדול ביותר: להפוך להיות כאחד האדם. החלום מגלה כי אכן כך הוא. נבוכדנצאר אינו שונה מאף אדם אחר. הוא אמנם מתפקד כמלך אך באמת ה' הוא השליט היחיד.
החלום הראשון של נבוכדנצר היה חלום מלכותי רב רושם ואילו החלום השני שלו, בפרק ד', הוא חלום של איש בודד ומפוחד. בסופו של יום, כאשר עולה המלך הגדול על יצועו, צפים ועולים כל הפחדים מפני האיומים המקיפים אותו מכל עבר: האויבים והשונאים מבית ומחוץ, הבריאות האישית והאחריות העולמית של השליט. הוא נשאר שם בחושך, לבד, ואין איש שיכול להחזיק את ידו ולעודד אותו, שהרי הוא המלך הגדול והכל יכול ובפני מי הוא יכול להציג את חולשותיו ופחדיו. אף אחד מן החרטומים לא מעיז להעלות על דעתו, ואם גם מעלה על דעתו, ודאי לא על דל שפתיו, שפתרון החלום של המלך הוא תיאור הפחד העצום שלו מפני השלטון והפיכתו לאחד האדם, סתם אדם, ואם לא למטה מזה, כאחד מבעלי החיים הרועים באחו, כלחוך השור את עשב השדה.
גם דניאל התחבט בתחילה אם לפתור למלך את החלום וחיכה להבטחה רשמית שכל רע לא יאונה לו. רק אחרי ההבטחה הזאת העיז דניאל לספר למלך את מה שהמלך עצמו ראה בתוך תהומות נשמתו. כן, אדוני המלך/הנשיא/ראש הממשלה: אתה באמת רק בן אדם. כן, מחר בבוקר יכול מישהו להדיח אותך. כן, כמובן, אפשר גם שיהרגוך או ישליכוך לכלא, אבל יכול להיות גרוע מזה, סתם תהפוך לאחד האנשים השקופים שאיש לא שם אליהם לב. ממש כחיית השדה. רק אז תבין שזו האמת לאמיתה. יש רק אלקים אחד לעולם והוא מעלה מלכים ומורידם כרצונו. הוא השליט, ולא אתה. לא רק אז כשתהיה כאחד האדם, אלא גם כיום, אינך אלא אחד האדם. מה שאתה באמת צריך לעשות כדי לשרוד ולהצדיק את קיומך: "לָהֵן מַלְכָּא מִלְכִּי יִשְׁפַּר עֲלָךְ וַחֲטָאָךְ בְּצִדְקָה פְרֻק וַעֲוָיָתָךְ בְּמִחַן עֲנָיִן הֵן תֶּהֱוֵא אַרְכָה לִשְׁלֵוְתָךְ" (כד) - תעשה צדקה, תחון עניים. נצל את מעמדך כדי להוסיף טוב בעולם, זה מה שיתן לך אריכות ימים, יעלה ארוכה ליסורי הנפש שלך, ויתן לך קצת שלווה בחיים. מוסר השכל שניתן בחלום נבואי לשליט הגדול בתבל, אבל שווה לכל נפש.