סתירה בין השמות של אמו של אביה, יכולה לחשוף מאבק פנימי, דתי ואידיאולוגי בין שתי קבוצות בעם ישראל
בן מי אתה אביה (או: אֲבִיָם) מלך יהודה?
כאן אנו ניצבים לכאורה בפני סתירה חזיתית בין ספר מלכים לבין 'דברי-הימים' (ומקורותיו) - בין "מָלַך אֲבִיָם על יהודה, שלש שנים... ושֵם אִמוֹ מעכה בת אבשלום, וילך בכל חַטֹאת אביו..."(מלכים-א טו, א-ג) - לבין "וַיִמְלֹך אביה על יהודה, שלוש שנים... ושֵם אִמוֹ מיכָיָהוּ בת אוּריאל מן גבעה..." (יג, א-ב); בניגוד עמוק לחטאי אביה ואביו, ניתן לשמוע מנאום "אביה מֵעַל להר צְמָרַיִם"(יג, ד-יב), את דברי 'צדיק הדור', המוכיח את ירבעם בן נבט על כל חטאיו, ומספר "כי שֹמְרים אנחנו את משמרת ה' א-להינו (=במקדש בירושלִַם), ואתם עזבתם אֹתו" (יג, יא)! נראה, שבגלל זה גם ניצח אביה במלחמה בהיקף דרמטי, וכבש את אזור "בית-אל... יְשָנָה...[1] עֶפְרַיִן (=עפרה),וכל הישועה הזאת באה ל"בני יהודה, כי נִשעֲנוּ על ה' א-לֹהי אבותיהם" (יג, יח-יט).
מי אתה אביה מלך יהודה? ובן מי אתה?
שתי ההסכמות היחידות בין הספרים הן 3 השנים שמלך בן רחבעם, ובתוֹכָן, "ומלחמה היתה בין אביה (או: אֲבִיָם) ובין ירבעם" (מלכים-א טו, ז; יג, ב); אבל הניצחון המכריע[2] של צבא יהודה למרות "המארב" ותרגיל ההטעיה של ירבעם (יג, יג-טו), לא נזכרו כלל בספר מלכים, וכמובן, לא נזכר שמץ מנאום "אביה מֵעַל להר צְמָרַיִם" - מעניין, שחז"ל (ירושלמי יבמות פרק טז, ג) הפכו את נאום אביה להתחסדות שקרית, האשימו אותו בפגיעה חמורה בחללי ישראל, ובכך שהשאיר את 'עגל הזהב' בבית-אל, והסבירו את המילים "וַיִגְפֵהוּ ה' וַיָמֹת" (יג, כ) כעונש על אביה.
מפתח לחידה נמצא אולי בשמה של 'הגבירה', אמו של אביה/אֲבִיָם - בפרק יא (כ-כב) היה ברור, שרחבעם "לקח את מעכה בת אבשלום", והמליך את "אביה בן מעכה לנגיד", והנה בפרקנו (יג, ב), "ושֵם אִמוֹ מיכָיָהוּ בת אוּריאל מן גבעה"[3] - האם יש כאן סתירה בתוך 'דברי-הימים', בין מקורותיו השונים? - האם היו לה ולאביה, שני שמות?
או אולי יש כאן שינוי שֵם במגמת 'גיור', מאמץ 'ליַהֵד' את "מעכה" ל"מיכָיָהוּ",[4] כדי להרחיק 'גבירה' זו מהזיכרון האפל של "אבשלום בן מעכה בת תלמי מלך גשור" (שמואל-ב ג, ג), אשר מרד בדוד והביא אסון על ביתו?
נתאר לעצמנו שתי קבוצות[5] אוחזות 'בטלית' של בית דוד, קבוצה יהודית השומרת נאמנות לדרך דוד ושלמה, ולבית ה', שממנה יצא הנאום של "אביה מֵעַל להר צְמָרַיִם", והנאום הזה הוא 'תעודת הזהות' של קבוצה זו, וקבוצה אחרת אשר שאפה להשתלב ככל האפשר בתרבות הכללית הסובבת, ועבורה היה השם "מעכה בת אבשלום" עדיף בהרבה, וגם "מִפְלֶצֶת לַאֲשֵרה"(מלכים-א טו, יג; טו, טז) לא הפריעה לה כלל - "מעכה/מיכָיָהוּ" בעצמה אולי פסחה עדיין "על שתי הסְעִפִּים" (מלכים-א יח, כא; כאחאב בזמנו), או לפחות הראתה פנים שוחקות לשתי הקבוצות.
לפי השערה זו, הסתירה הזאת מבטאת מאבק פנימי, דתי ואידיאולוגי, אישי ופוליטי, בתוך משפחת בית דויד, כבר בדור הראשון שאחרי פילוג הממלכות.
---------------------------------------------
[1] השם 'בורג' איסָנה' נשמר עד היום בגוש ההרים שמצפון לבית-אל (ממערב ל'הר בעל חצור'); לפיכך, "הר צְמָרַיִם אשר בהר אפרים" הוא אחת הפסגות בגוש הרים זה; ייתכן, שהשם 'צמרמ' נזכר גם הוא בכתובת שושנק המצרית, בשורה החמישית.
[2] המספרים המופלגים שנזכרו בתיאור (יג, ג,יז), מתייחסים לדעתי למפקד הכללי של לוחמי יהודה וישראל, ולא למספרי הלוחמים והחללים במלחמה.
[3] ש' ייבין (מחקרים בתולדות ישראל וארצו, תש"ך, עמ' 239-236) סבר שזוהי אמו של אסא, ולדעתו נפלה טעות והיה צריך להיכתב כאן 'ושם אשתו' (של אביה).
[4] ייתכן ש"אוריאל" היה אבי מעכה/מיכיהו, ו"אבשלום" היה הסבא, כי רשימות יוחסין מדלגות דור לפעמים.
[5] שתי קבוצות אלו ידועות בבירור מימי אחז/חזקיהו, ומימי מנשה/יאשיהו, אך השפעת הנשים(ולא רק הנכריות) עוד מימי דוד ושלמה מצביעה על הקדמת הפיצול הפנימי, ועל הערעור של בית דוד מתוכו.