חידוש הברית עם ה'

ה' כרת עם עַם ישראל ברית, לפיה עם ישראל מחוייב לעבוד את ה' ולקיים את מצוותיו.

במהלך הדורות הופרה הברית פעמים רבות על ידי ישראל, אשר חטאו ועזבו את ה'. הפעם הראשונה בה הופרה הברית ונכרתה מחדש היתה מיד לאחר כריתת הברית במעמד הר סיני, בחטא העגל. בעקבות הפרת הברית ה' אומר במפורש שהוא עומד לכלות את עם ישראל, כלומר - להפר את הברית גם מצדו:

"ויְדַבֵּר ה' אֶל-משֶׁה... רָאִיתִי אֶת-הָעָם הַזֶּה וְהִנֵּה עַם-קְשֵׁה-עֹרֶף הוּא, וְעַתָּה הַנִּיחָה לִּי וְיִחַר-אַפִּי בָהֶם וַאֲכַלֵּם וְאֶעֱשֶׂה אוֹתְךָ לְגוֹי גָּדוֹל" (שמות ל"ב, ז-י)

אולם, משה איננו מקבל את רוע הגזירה. כדי לחדש את הברית בין ה' לישראל הוא מתפלל ומתחנן פעמים רבות, ובנוסף לכך עושה טיהור של העם במהלכו נהרגים כ-3000 איש.

לבסוף ה' נענה והברית מתחדשת, ועם ישראל מקבל את הלוחות השניים (שמות ל"ד, כז-כח).

לאחר אירוע זה, אין עוד מקרים בהם ה' רוצה להפר לגמרי את הברית עם עַם ישראל ולכלות את עם ישראל כולו. גם כאשר עם ישראל חוטא מאוד, ואף נענש בחומרה, הוא עדיין נשאר עם ה'.

למרות זאת, כמה ממנהיגי עם ישראל ראו צורך לעשות מעמד של חידוש הברית בין ה' לישראל, כדי לחזק את העם בעבודת ה'.

הראשון שכרת ברית כזו הוא אסא מלך יהודה:

"וַיִּקָּבְצוּ יְרוּשָׁלַם בַּחֹדֶשׁ הַשְּׁלִישִׁי לִשְׁנַת חֲמֵשׁ-עֶשְׂרֵה לְמַלְכוּת אָסָא... וַיָּבֹאוּ בַבְּרִית לִדְרוֹשׁ אֶת-ה' אֱלֹקי אֲבוֹתֵיהֶם בְּכָל-לְבָבָם וּבְכָל-נַפְשָׁם..." (דברי הימים ב ט"ו, י-טו)

יהוידע הכהן כורת אף הוא ברית כזו, לאחר שנות המלכות של יהורם ואחזיה, אשר החטיאו את יהודה בעבודה זרה בהשפעת בית אחאב:

"וַיִּכְרֹת יְהוֹיָדָע בְּרִית בֵּינוֹ וּבֵין כָּל-הָעָם וּבֵין הַמֶּלֶךְ לִהְיוֹת לְעָם לַה'" (דברי הימים ב כ"ג, טז וכן במלכים ב י"א, יז).

גם המלך יאשיהו, אשר עלה לשלטון לאחר שנים רבות בהן עם ישראל חטא בעבודה זרה בהנהגת מנשה ואמון, כרת מחדש ברית בין ה' לישראל:

"וַיִּקְרָא בְאָזְנֵיהֶם אֶת-כָּל-דִּבְרֵי סֵפֶר הַבְּרִית הַנִּמְצָא בֵּית ה'. וַיַּעֲמֹד הַמֶּלֶךְ עַל-עָמְדוֹ וַיִכְרֹת אֶת-הַבְּרִית לִפְנֵי ה' לָלֶכֶת אַחֲרֵי ה' וְלִשְׁמוֹר אֶת-מִצְוֹתָיו וְעֵדְוֹתָיו וְחֻקָּיו בְּכָל-לְבָבוֹ וּבְכָל-נַפְשׁוֹ לַעֲשׂוֹת אֶת-דִּבְרֵי הַבְּרִית הַכְּתוּבִים עַל-הַסֵּפֶר הַזֶּה" (דברי הימים ב ל"ד, כט-לא, וכן מלכים ב כ"ג, א-ג).

חידוש הברית בכל המקרים הללו היה כרוך במהפכה של ממש, שבמהלכה ביערו מהארץ את העבודה הזרה.

גם עזרא ונחמיה מרגישים צורך לחדש את הברית בין העם לה', אך בתקופתם הבעיה איננה עבודה זרה אלא נישואי תערובת (עזרא י'; נחמיה י').

לקריאה נוספת על הנושא 'חידוש הברית עם ה''