חטאם של בני אפרים

פרק ע"ח הוא מזמור היסטוריוגרפי לאומי הדן במאורעות היסטוריים של עם ישראל החל מהשעבוד במצרים, דרך הנדודים במדבר, ועד בחירת דוד כמלך ובחירת ירושלים כמקום המקדש. בעל המזמור מתאר את טובות ה' לעמו, וכיצד העם מחזירים לו רעה תחת טובה.

א. עיינו בחטאי בני אפרים המוזכרים בפסוקים ט-יא, מי הם בני אפרים המוזכרים? על איזה אירוע מדובר? ובמה חטאו בני אפרים? עיינו במקורות הבאים וחשבו, מהו הפירוש הקרוב לפשוטו של מקרא?

מדרש שמות רבא (כ-יא): "ולא-נָחָם א-להים דרך ארץ פלשׁתים כי קרוֹב הוא" – למה? אלא שטעו שבטו של אפרים ויצאו ממצרים, עד שלא שלם הקץ, ונהרגו מהם שלשים ריבוא. ולמה נהרגו? שחשבו מיום שנדבר (עם) אברהם בין הבתרים וטעו שלשים שנה, שנאמר: "בְּנֵי-אֶפְרַיִם נוֹשְׁקֵי רוֹמֵי-קָשֶׁת הָפְכוּ בְּיוֹם קְרָב. לא שָׁמְרוּ בְּרִית אֱ-להִים וּבְתוֹרָתוֹ מֵאֲנוּ לָלֶכֶת" (תהלים ע"ח, ט-י). ולולי שטעו, לא יצאו. ומי חפץ להוציא אל הורג בניו? אפרים, שנאמר "וְאֶפְרַיִם לְהוֹצִיא אֶל-הרֵֹג בָּנָיו" (הושע ט',יג). 'והרגום פלשתים', שנאמר: "וּבְנֵי אֶפְרַיִם שׁוּתָלַח... וַהֲרָגוּם אַנְשֵׁי-גַת" (דבהי"א ז',כ-כא). והיו עצמותיהם שטוחים בדרך ועשויים חמרים חמרים, שכבר היה להם שלשים שנה שיצאו, עד שלא יצאו אחיהם ממצרים. אמר הקב"ה: אם יראו ישראל עצמות בני אפרים שטוחים בדרך, יחזרו למצרים.

רש"י על אתר: בני אפרים - שיצאו ממצרים בזרוע לפני הקץ ובטחו בגבורתם ובחציהם וסופם הפכו לנוס ביום קרב כמפורש בדברי הימים והרגום אנשי גת הנולדים בארץ.

עמוס חכם: כינה המשורר את דורות ימי השופטים 'בני אפרים' לפי שהיה שבט אפרים הגדול והחשוב בשבטים והתנשא למשל בישראל כמו שמשתמע מסוף המזמור...יום קרב האמור כאן הוא יום חורבן שילה, או יום מפלת שאול בהר גלבוע.

ב. מדוע מוזכרים בני אפרים בראש המזמור? מדוע לא מתואר עונשם?

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"