לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

 

בפרק ד' הנביא מרחיב ומפרש את חזון יום ה' שתואר בפרק ג'. יום ה' מתואר כיום משפט שיבוא על העמים כגמול על פגיעתם בישראל (א-ח). ה' קורא לעמים לבוא למלחמה בעמק יהושפט, שם הם יתנו את הדין על מעשיהם (ט-טו). בהמשך הנבואה מובלט הניגוד הקוטבי בין גורל העמים לגורל ישראל: מול הפורענות המובטחת לשאר העמים, עומדים הביטחון והישועה ליושבים בציון (טז-כא).

א. על אף שספר יואל מורכב משני חלקים העוסקים לכאורה בשני נושאים שונים, קיימת מערכת הקבלות לשוניות ענייניות ומבניות ברורה בין חלקו הראשון של הספר (א'-ב')  שעסק באסון הארבה, לבין חלקו השני (ג'-ד') המתאר את את יום ה', משפט העמים והצלת ישראל. נסו לעמוד על הקשר בין שני חלקי הספר. חשבו כיצד תורם החלק הראשון להבנת החלק השני, ומהי משמעותה הכוללת של נבואת יואל לאור מבנה זה? היעזרו בנקודות הבאות:

1. קיים דמיון בין תיאור עליית הארבה (ב',ז) לתיאור עליית הגויים (ד',ט). מיהו האויב בכל חלק, ומה אופי הפורענות?

2. השוו בין קריאות הנביא בחלק הראשון (א',יד; ב',טו) לקריאתו בחלק השני (ד',ט). מהי תכלית הקריאה בכל חלק?

3. הפיכת הארץ לשממה נזכרת בחלק הראשון (ב',ג) ובחלק השני (ד',יט)  – איזו ארץ הופכת לשממה בשני החלקים?

4. זעזוע איתני הטבע ביום ה' נזכר בלשון דומה ובסדר הפוך בחלק הראשון (ב',י-יא) ובחלק השני (ד',טו-טז). מה הגורם המביא לחושך ולזעזוע ומהו גורל ישראל בשני החלקים?

ב. 'קִרְאוּ־זאֹת בַּגּוֹיִם קַדְּשׁוּ מִלְחָמָה' (ט)

בפסוקים ט-יב מזמין הנביא את הגויים אויבי ישראל לבוא למלחמה בעמק יהושפט.

1. ברקע נבואת יואל ניצבת נבואת אחרית הימים של ישעיהו בפרק ב',ב-ד השוו בין הנבואות, והתייחסו לתפקיד הכלים החקלאיים, לאופיו של משפט העמים בידי ה', ולמעמדה של ירושלים באחרית הימים (ראו יואל ד',יז). לאור השוואה זו, מהי דמותו של יום ה' המתואר בספר יואל?

2. בפסוק יג מופיע דימוי נוסף מעולם כלי החקלאות, מדוע לדעתכם נבחר דווקא דימוי זה לבטא את מות הגויים, ומה משמעותו המוסרית?

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"