מגילת איכה לא נכתבה ככל הנראה כמקשה אחת. מעיון בתוכן הקינות נראה כי כל פרק בה נכתב בזמן ובשלב אחר.
במבנה מגילת איכה עסקו מפרשים ראשונים ואחרונים. הבחינות החיצוניות של הקינות משקפות, בין באופן ישיר ובין בצורה עקיפה, תכנים פנימיים וערכים מהותיים בנושאי החורבן. צורת האלפא-ביתא בשלושה מתוך חמשת פרקי המגילה, ייחודו של פרק ג' בעל הא"ב המשולש, ומספר הפסוקים בפרק ה' – עשרים ושניים, כמספר אותיות הא"ב, משך את תשומת לב המעיינים מאז ימי הקדמונים.
כמובן שיש לצורה חיצונית זו גם נימוק בעל גוון טכני, במגמה להקל על הזיכרון, שהרי קינות אלו שימשו אף בתפילה ובעבודת בית הכנסת; אלא שלמרות זאת לא נעשה הדבר בצורה מלאכותית. אדרבה, יופי פיוטי כבוש בתוך המסגרת והוא רומז אף על מהלך פנימי-עיוני.
לנקודה זו מתייחסת אף השאלה בדבר זמן חיבורן של הקינות למיניהן. יש מי ששמע בפרק א', בקינה הראשונה, הדים לגלות יהויקים ויהויכין, מפני שלא נזכרת בה השחתת העיר ולא שריפת הבית, ולעומת זאת מתוארת בה ביזת כלי הקודש: "ידו פרש צר על כל מחמדיה" (א', י), ורמז על עמון ומואב "כי ראתה גוים באו מקדשה, אשר צויתה לא יבואו בקהל לך" (שם) . ואכן, על יהויקים כתוב במלכים ב כ"ד, ב: "וישלח ה' בו את גדודי כשדים... ואת גדודי מואב ואת גדודי בני עמון וישלחם ביהודה להאבידו".
ואילו בפרק ב' במגילת איכה נזכרת העיר הנתונה במצור, ואין עדות לחורבן המקדש. אפשר איפוא שהקינה נתחברה באותן שנות המצור הכבד שקדמו לחורבן הסופי. לעומת זאת, פרק ד' דן בשלב האחרון של הכיבוש, אלא שהביטוי "רוח אפינו משיח ה' נלכד בשחיתותם" (ד', כ) ניתן להתפרש בפנים הרבה. החל מיאשיהו שמותו הטרגי הטה את גלגלי ההיסטוריה הישראלית כלפי מטה, כרמוז בדברי הימים ב פרק ל"ה, כה: "ויקונן ירמיהו על יאשיהו... והנם כתובים על הקינות", ויש מי שראה בביטוי "רוח אפינו משיח ה'" (ד', כ) כרומז לצדקיהו, ויש מי שהפליגו לגדליה בן אחיקם "אשר אמרנו בצילו נחיה בגוים" (שם).
פרק ה' מתפרש על-פי שיטה זו כקינה שנתחברה במצרים ימים רבים אחר חורבן הבית, כשאפשר היה להתבטא "אבותינו חטאו ואינם, ואנחנו עונותיהם סבלנו" (ה', ז), והנחה זו מסבירה אף את החריגה של הפרק ממסגרת הא"ב.
מכל הבחינות האמורות עומד פרק ג' בפני עצמו. השימוש ברובו בגוף ראשון, א"ב משולש, משקל הקינה ועוד. ובלשון חכמים: "ירמיהו כתב ספר קינות ושוב הוסיף עליו "אני הגבר"" (בבא בתרא טו, ע"א). (על עניינו של פרק ג' ניתן להעמיק ולקרוא בפוסט 'אבל יחיד')
נערך ע"י צוות אתר התנ"ך
לקריאת המאמר המלא מתוך "עיונים בפרקי מקרא" ששודרו בקול ישראל