זכרון עמלק

"זָכוֹר אֵת אֲשֶׁר עָשָׂה לְךָ עֲמָלֵק בַּדֶּרֶךְ בְּצֵאתְכֶם מִמִּצְרָיִם" (דברים כ"ה, יז)

בכור שור:

זכור - שתכתבו בספר מה שעשה לך,
כדכתיב: "כתוב זאת זכרון בספר ושים באזני יהושע" (שמות י"ז, יד), 
וכתיב התם [=שם]: "כי מחה אמחה",
ולכך אני רוצה שיכתוב סרחונו ויהיה לזכר,
שלא יתמהו על מה מחיתיו.

רמב"ן:

זכור את אשר עשה לך עמלק -
כבר הזכרתי (לעיל כד ט) המדרש שדרשו בו בספרא (בחקותי פרשה א ג),
יכול בלבך? כשהוא אומר "לא תשכח" (כ"ה, יט) הרי שכחת הלב אמורה,
הא מה אני מקיים "זכור"? שתהא שונה בפיך.
וכן בספרי (תצא קסו), "זכור את אשר עשה לך עמלק", בפה. "לא תשכח", בלב.

ולא ידעתי מה היא הזכירה הזו בפה,
אם לאמר שנקרא פרשת עמלק בציבור,
ונמצינו למדין מן התורה בשניה זכור (מגילה כט א),
ויהיה סמך למקרא מגלה מן התורה.

והנכון בעיני
שהוא לומר שלא תשכח מה שעשה לנו עמלק עד שנמחה את שמו מתחת השמים,
ונספר זה לבנינו ולדורותינו לומר להם כך עשה לנו הרשע, ולכך נצטוינו למחות את שמו.
וכן במעשה מרים נצטוינו להודיעו לבנינו ולספר בו לדורות...