זיכרונותיו של רועה

דוד הצעיר היה רועה צאן עם עדר קטן במדבר בית לחם, צפון מדבר יהודה (שמואל א טז, יא; יז, כח) - זיכרונותיו משתקפים באופן מפתיע במזמור המוכר כל כך, שרוב השָׁרים אותו אינם מכירים כלל את מרחב צמיחתו.

מרחבי (סְפַר) המדבר, בחורף ובאביב, מתכסים בעשב ירוק (לזמן קצר) - "כי דָשאוּ נאות מדבר" (יואל ב, כב), מקורות המים המעטים שופעים (יחסית), ועדר יכול לרעות בבטחה סביב גבעות מעוגלות ("במַעגְלֵי צדק") -

לפתע מגיע רועה עם עדרו לגיא (=קניון) עמוק (נחל אוג, או קֶלט), שכל נפילה בו עלולה לגרום למוות בצֵל הסלעים ("גֵיא צַלמָוֶת"), ודרושות זהירות רבה, מיומנות גבוהה והכרת השטח, כדי לעבור אותו עם 'שבט ומשענת' (=מקל רועים ומטיילים), ולצאת ממנו בלי פגע.

אחרי שיוצאים מן הגיא, אפשר להגיע ל'שֻלחן ערוך' ומדושן, במרחבי ירושלים ("בית ה'").

בשנות המלחמה הארוכות של דוד ("נגד צֹרְרָי"), כאשר לפתע מצא את עצמו בסכנות חמורות, עלתה שירת המזמור מתוך רקע נעוריו.

באדיבות אתר 929