זיהוי גיאוגרפי וארכיאולוגי של העיר הפלשתית עקרון ושל הדרך בה עבר ארון ה' בין ערי הפלשתים עד חזרתו לבית שמש.

 

מסע הארון צף ועלה אחרי אלפי שנים במבטו של נתן אידלין חבר קיבוץ רבדים, עם הקמתו מחדש בשדות 'פלשת', אחרי מלחמת העצמאות. כחבר 'השומר הצעיר' טייל בסביבת רבדים עם תנ"ך בידו, מצא שרידים בתל 'מִקנֶה' הסמוך, וכך כתב (רבדים ומורשת – שורשים בפלשת, ירושלים תשס"ז, עמ' 31-39):

מהו המקום הזה? האם הוא נזכר במקרא?... מלבד הסיורים בתל, חזרתי וקראתי את סיפורי המקרא הקשורים לפלשתים... המסע של 'ארון הברית'... ניסיתי להבין את ההיבט הגיאוגרפי של הסיפור. פרשתי מפה של 1:50,000, וחיפשתי בה את הדרכים בהן הלכו מאשדוד לגת ומשם לעקרון, ולבסוף לבית שמש...
מתל 'מִקנֶה' מזרחה לעבר נחל שורק נסעתי בכרכרה רתומה לפרד. דרכי עברה בפסגת גבעה המשקיפה על הנוף המרהיב של נחל שורק... הוצאתי מתיק הסיירים את התנ"ך וקראתי שנית: "וַיִשַרְנה הפָּרות בדרך על דרך בית שמש בִּמְסִלה אחת הלכו הָלֹך וְגָעוֹ ולא סָרוּ ימין ושמאול" (יב).
לפני היה אפוא תיעוד מדויק לנוף שראיתי: הנה המסילה בה הלכו הפרות ישר, מבלי לסטות ימינה או שמאלה, לבית שמש הנשקפת מרחוק. המעגל נסגר. בתל 'מקנה' שכנה העיר עקרון, היא התחנה האחרונה (של הארון) ב"שדה פלשתים"...

נתן אידלין משך אחריו את הארכיאולוגים, וכעבור שנים רבות של חפירות, נמצאה בתל 'מִקנֶה' כתובת מלכותית פלשתית (בכתב עברי), של 'אָכיש בן פָּדי... שר עקרון', מן הימים שאחרי חזקיהו מלך יהודה.

נתן אידלין לא נח לנוכח הישגו העצום – זיהוי עקרון הפלשתית בהתאמה מופלאה בין התנ"ך לבין הממצא בחפירה – הוא גם שיחזר את העגלה הפלשתית שהובילה את 'ארון הברית', ואפשר לראותה בתצוגה בקיבוץ רבדים.   

באדיבות אתר 929