"הִנֵּה יָמִים בָּאִים נְאֻם אֲדֹנָי ה' וְהִשְׁלַחְתִּי רָעָב בָּאָרֶץ
לֹא רָעָב לַלֶּחֶם וְלֹא צָמָא לַמַּיִם כִּי אִם לִשְׁמֹעַ אֵת דִּבְרֵי ה'" (יא)
רוב המפרשים פירשו פסוק זה כחלק מהעונש לעם ישראל, כפי שאומר רד"ק:
"לפי שהם מאסו בנבואת האל יתברך כמו שאמר למעלה לא תנבא ולא תטיף, אמר כי עוד יבאו ימים שיתאוו לנבואת האל יתברך ולא ימצאו והם כל ימי הבית השני אחר נבואת מלאכי הנביא כי בו פסקה הנבואה וכן כל ימי הגלות הזה".
אולם, האלשיך פירש פסוק זה להפך, כחלק מתהליך הגאולה, ונראה שזו הכוונה של השרים את הפסוק הזה:
"... אחר אומרו את כל הרעה הזאת הבאה עליהם... לבל יתיאשו מן הרחמים דיבר נחמה ואמר "הנה ימים באים...", והוא, כי עיקר הטובה אשר נקוה ממנו יתברך הלא הוא כי יערה עלינו רוח קדושה ממרום, שנרדוף אחריו בתשוקה גדולה ולשתות בצמא את דבריו, שאם לא יעשה כן ויניחנו בבחירתנו הרעה, לא יהיה אפשר לקבל טובה העתידה, על כן אמר 'הנה ימים באים'... שאשלח בכם רוח ממרום שתהיו כרעבים ושוקקים לשמוע דבר ה'"