בכל בתי המזמור, בפנייה אל ה', ישנו מעבר בין גוף נסתר לנוכח. בשאיפה לקרבת ה' ישנה תנועת נפש תמידית בין נסתר לנוכח, בין תחושת קרבה לתחושת ריחוק. המזמור מסתיים ב"כי קדוש ה' אלוקינו" (ט) - הקרבה שבתוך הריחוק.