ה' מתחייב לאברהם

פרק ברית בין הבתרים הוא המשך לפרק המלחמה שאבר(ה)ם נלחם נגד ארבעת המלכים להצלת לוט. אבר(ה)ם לא רצה להפוך את המלחמה ואת הניצחון לקרש קפיצה לשלטון על ערים כנעניות, לא רצה לבנות ממלכה של בית אברהם, ולא רצה לעשות לו שֵם וגם לא לקחת שלל. לכן הוא ירא. הקואליציה הזאת של כדרלעומר ואמרפל עלולה לחזור ולחפש את 'הבַּנדיט' ההוא מחברון שהתנפל עליהם באמצע הלילה. והנה ה' אמר לו – "אַל תִּירָא אַבְרָם אָנֹכִי מָגֵן לָךְ שְׂכָרְךָ הַרְבֵּה מְאֹד" (בראשית טו, א); אז אמר אבר(ה)ם לפני ה' – "מַה תִּתֶּן לִי? וְאָנֹכִי הוֹלֵךְ עֲרִירִי" (טו, ב) – איפה כל ההבטחות? "לזרעך", "לך ... ולזרעך", אנוכי הולך ערירי! רק בן משק ביתי, דמשק אליעזר, יירש אותי.

והנה ה' נגלה אליו, ומראה לו את כוכבי השמיים כמשל על זרעו שיצא ממעיו, גם מביא אותו בחזיון התרדמה אל ברית בין הבתרים ומגלה לפניו עתידות: היסטוריה ארוכה, ארבע מאות שנה.

נכון אברהם, אומה שתקום מזרעך לא תקום בימיך ולא בימי בניך, כי זה יימשך דורות שלמים – ה' כבר גילה לו גם את הגלות הראשונה, וגם את היציאה ממנה. והחיזיון אפוף "אֵימָה, חֲשֵׁכָה גְדֹלָה" (טו, יב), אשר נפלה על אבר(ה)ם.

אבל בפעם הראשונה והיחידה, בברית חד צדדית בין הבתרים, ברית בלתי תלויה במעשי הבנים, ה' התחייב לאברהם ולזרעו לכל הדורות – גם על הזרע וגם על הארץ.

באדיבות אתר 929