אני משתדלת לומר את פרקי תהילים, לא ללמוד אותם. רק כך אני מרגישה שגם אני יכולה, בשעות של קושי, לפנות בתחינה לבורא העולם ולבקש רחמים: "הַאֲזִינָה אֱלֹהִים תְּפִלָּתִי וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתִי" (ב).
לא לימדתי אף פעם את מזמורי תהילים. גם מאמר המנתח את אחד המזמורים לא כתבתי.
יש משהו פרטי ותם בפרקים הללו, בשעות שאנחנו קוראים אותם.
יש מי שקורא תהילים בכל יום מימי השבוע,
יש מי שמסיים ספר תהילים פעם בחודש.
יש מי שקורא פרק תהילים בשעות משבר, ברגע של זיכרון או בהגיעו לבית הקברות.
לכן אני משתדלת לומר את פרקי תהילים, לא ללמוד אותם.
רק כך אני מרגישה שגם אני יכולה, בשעות של קושי, לפנות בתחינה לבורא העולם ולבקש רחמים: "הַאֲזִינָה אֱלֹהִים תְּפִלָּתִי וְאַל תִּתְעַלַּם מִתְּחִנָּתִי" (ב).
כך אני מרגישה שגם אני יכולה לייחל לעת רצון ולבקש: "הַקְשִׁיבָה לִּי וַעֲנֵנִי אָרִיד בְּשִׂיחִי וְאָהִימָה" (ג),
מבלי להידרש לקשיים ולאתגרים שקריאת הפרק מעלה, ולהישאר עם התחינה הפרטית והתמה בעת אמירת תהילים.
באדיבות אתר 929