השיבה לבית לחם

פרק א' פותח ב'מצג' (א-ו), המתאר את הרקע ההיסטורי והמשפחתי לסיפור, ומעביר לנגד עינינו את קורות משפחת נעמי ואלימלך במשך כעשר שנים. הסיפור עצמו נפתח בפסוק ז, בתיאור שיבתה של נעמי, האלמנה והשכולה, משדה מואב אל בית לחם יהודה. תיאור זה בנוי כולו משיחה בין נעמי לכלותיה. השיחה חושפת בפנינו את מצבה של נעמי ואת דבקותה של רות בחמותה.

1. הפסקה הראשונה (א-ו) מתארת את שרשרת האסונות שניחתו על משפחת נעמי, והם הבסיס לסיפור המגילה, אולם אין בה הסבר לאסונות אלה.

א. עיינו בדברי הירושלמי: 'למה נענש אלימלך ע"י שהפיל לבן של ישראל עליהם... אלימלך היה מגדולי המדינה ומפרנסי הדור, וכשבאו שני רעבון אמר עכשיו כל ישראל מסבבין פתחי, זה בקופתו וזה בקופתו, עמד וברח לו מפניהם'. במה נעוץ חטאו של אלימלך לפי הירושלמי, וכיצד הדבר נלמד מהפסוקים? חשבו כיצד מתיישב הסבר זה עם תהליך התיקון בהמשך המגילה.

2. 'וַתֵּלַכְנָה בַדֶּרֶ לָשׁוּב אֶל אֶרֶץ יְהוּדָה' (ז) מיד לאחר המצג אנו עדים לשיחתן של שלוש הנשים האלמנות, ההולכות בדרך ממואב ליהודה. השאלה העיקרית המרחפת ברקע השיחה היא אופיה ומשמעותה של השיבה לבית לחם: האם תוכל נעמי לשוב בחזרה למקומה הראשון ולנקודת המוצא שלה, או שמא זו שיבה מאוחרת, ללא תקווה.

א. בשיחה שלושה שלבים (ח-י, יא-יד, טו-יט), וכל אחד מהם פותח בדברי נעמי וממשיך בתגובת הכלות בחנו את דרכי השכנוע של נעמי – כיצד היא משכנעת את כלותיה בכל שלב לשוב? 

ב. עמדו על ההבדל בין הנימוק של רות וערפה להישארותן עם נעמי (י) לדברים המרגשים שמשמיעה רות לבדה (טז-יז). כיצד מתבלטת דמותה של רות על רקע תגובת ערפה?

ג. 'ויהי כְּבאָֹנָה בֵּית לֶחֶם וַתֵּהםֹ כָּל הָעִיר עֲלֵיהֶן' (יט) המסע נחתם בתיאור הגעתן של רות ונעמי לבית לחם, והשתיקה שאפפה את מסען מופרת באחת. מה ממחישה לנו תגובת הנשים, ומה מוסיפה עליהן תגובתה של נעמי? חשבו מה מסמלת משמעות החלפת השם בפיה וכיצד הוא משקף את יחסה של נעמי לגורלה (היעזרו במקרים אחרים של שינוי שם בתנ"ך: אברהם, יעקב ועוד).

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"