"הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו" (איוב כ"ה, ב)

 

"המשל ופחד עמו" - רצה לומר ה' נותן ממשלה לאחרים (שעל זה אמר "הַמְשֵׁל" בהפעיל) ובכל זאת נשאר הפחד עמו, רצה לומר הוא דומה כמלך שמינה מושלים תחתיו, ובכל זאת הוא בעצמו משגיח על כל דבר וכולם מתפחדים ממנו, וכן כל כחות הטבע ותולדותיה הגם שהפקיד עליהם מושלים רבים שהם מערכת הכוכבים והשרים העליונים וכל אחד ממונה על פעולה מיוחדת, בכל זאת הוא המשגיח על כולם שיהיה בדין ובצדק וכולם מתיראים ממנו.

והוא ה"עושה שלום במרומיו" - שהגם שהכחות אשר בבריאה, וכן הראשים הפוקדים עליהם, הם מתנגדים זה לזה, וכל אחד פועל פעולה מיוחדת לעצמו מתנגדת אל פעולת זולתו, הוא העומד בראש הסולם וקושר קשרים לאותיות הבריאה, ומחבר ומצרף כל הפרטים להנהגה כוללת שלימה ולספר שלם כתוב במכתב אלהים בחכמה ודעת, כמו שנאמר "יוצר אור ובורא חשך עושה שלום" (ישעיה מ"ה, ז).

 

 

 

מלבי"ם - ר' מאיר לייבוש בן יחיאל מיכל (1809-1879), נולד בפולין ונפטר ברוסיה. רוב שנותיו נדד במזרח אירופה ושימש כרב בערים אחדות. בפירושו לתורה, "התורה והמצווה", מביא את מדרשי ההלכה ודן בהם בהשוואה לפשט הפסוקים תוך דיוקים בדקדוק המקרא.