מדוע הקללות בכניסה לארץ נאמרות בפירוט רב? והאם יש ממצאים המעידים על קיומו של המעמד בהר עיבל?

 

הברית היא הברכה והקללה אליה מכוון ספר דברים מתחילתו - ממעמד הר חורב ועשרת הדברים אל מעמד הברית בהר עיבל.

מימי נעורי הטרידה אותי השאלה: מדוע 'הקללה' (עיבל) היא מקום המזבח והברית? מדוע הקללות תופסות בהמשך מקום מרכזי, ואילו הברכות מופיעות בקיצור?

עד שנתקלתי בחוזי שכירות וקניית בית ונחלה – החלק הטוב והישר קצר ביותר. החלק הרע הוא ארוך, מתיש, מרגיז – קשה לקבל, שאני נחשד בכל המזימות הכתובות בחוזה – ואני שאלתי: 'על כל 'הקללות' האלה אני צריך לחתום?

אתה לא חייב, אבל אם לא תחתום לא תקבל בית ונחלה.

זאת ברית הכניסה לארץ האבות.

פרופ' אדם זֵרטל (קִראו ספרו, 'עם נולד') מצא מקום כינוס המוני, ואתר פולחני ישראלי, במדרגה צפון-מזרחית של הר עיבל (מול הר כביר).

אין בכל האתר צלמיות ופסלים!
אין עצמות חזירים ובהמות טמאות (לפי התורה)!
• יש שרידי פולחן מובהקים, ובכללם כאלף עצמות חרוכות של קרבנות עולה, כולם זכרים צעירים, בדיוק לפי חוקי העולה בספר ויקרא (בקר וצאן בני שנה), אבל גם עצמות יחמורים (חיה טהורה לפי דברים יד, ה).
• המבנה המרכזי בנוי אבנים גדולות לא מסותתות; נמצאו שרידי טיח עבה (שלא כמקובל בתקופה); אין בקירות שום פתח – רק כבש אלכסוני מוביל לראש המבנה.
• הכבש הוא כפול, וחלקו הנמוך יותר הוא חלק בלתי נפרד מקיר 'היסוד' הצמוד למבנה המרכזי משלושה צדדים.
• נמצאו חותמות של פרעונים מצריים.
•האתר כולו נמצא מכוסה (גנוז) בשכבת אבנים, והכלים תואמים לראשית ההתנחלות הישראלית. הממצא בתל שילה מתאים לשלב השני.

מחקר המקרא, אם רצונו להיקרא 'מדע', חייב לנטוש את השערות 'הביקורת', ולהתחיל מבראשית.   

באדיבות אתר 929