במזמור פ' המשורר ממשיל שני משלים על יחסי ה' וישראל - הוא פותח במשל של יחס של רועה לצאנו, ומסיים במשל של כרם ונוטרו. בשניהם ממחיש המשורר את תחושת ההזנחה שבאה עם צרותיו של ישראל, ומנסה לעורר את רחמי ה' כשומר ישראל, שישוב וישיב את ישראל אליו: "הֲשִׁיבֵנוּ וְהָאֵר פָּנֶיךָ וְנִוָּשֵׁעָה".
במהלך השיעור שלפניכם נעיין בעולמו הפנימי של המזמור, נתבונן בקשרים שבינו לבין המזמורים הסמוכים וכן בקשרים שבינו לבין מקורות אחרים, כל זאת לאור הפרשנות ההקשרית.
מתוך "אתר תהילים" של ד"ר בנימין גזונדהייט