בפרשת ויקרא מופיע הציווי על מליחת הקורבנות. מהי המשמעות של הוספת מלח לקרבנות? ומדוע התורה רואה בהוספת המלח חשיבות רבה עד כדי כך שהיא קוראת לו "מלח ברית אלקיך"?

 

בתנ"ך המלח מוזכר לרוב בהקשר שלילי, כמונע אפשרות צמיחה, ההופך את הארץ לחרבה ושוממת. אולם, עיון במקורות נוספים ילמד, שלמלח יש גם כמה תכונות חיוביות: המלח הוא התבלין הבסיסי הנותן טעם לאוכל; המלח הוא חומר מטהר; המלח נשמר ומתקיים לעולם, וכך גם יכול לשמר  מאכלים אחרים מפני רקבון, ואף מצליח לשבח עורות.

ייתכן שדווקא העובדה שהמלח הוא בעל שתי תכונות ניגודיות – הכרתה (תכונה שלילית) וקיום (תכונה חיובית), היא הסיבה לציווי מליחת הקורבנות על המזבח. המלח מסמל את הברית עם ה', מאחר ובדומה למלח גם הברית עם ה' מקיימת את האדם ואת העולם אם שומרים עליה, ויחד עם זאת – הברית עצמה עלולה להכרית את האדם ולהחריב את העולם במקרה שלא שומרים עליה.

גם הקרבן קשור לברית עם ה' ומבטא את אותו רעיון: מצד אחד הקרבן מבטא את מידת הדין, לפיה האדם צריך לשלם על חטאיו, על הפגיעה בברית, וה"תשלום" נעשה ע"י הריגת בע"ח והקרבתו במקום הקרבת האדם עצמו. מצד שני הקרבן מבטא את מידת הרחמים, בכך שהוא מאפשר לאדם לכפר על חטאיו, להטהר, ובזכות זאת להמשיך את הברית עם ה' למרות החטא, ולהמשיך להתקיים בעולם.

הקשר בין קיום להכרתה הוא חלק מהותי מתהליכי החיים הטבעיים - חומרים אורגניים מתקלקלים ונרקבים, אך אינם נכרתים לגמרי אלא דווקא מתוך הריקבון שלהם מתאפשרת צמיחה מחודשת.

המלח מבטא את שני ההפכים הללו: הוא מונע את ההשתנות של החומר, מונע ריקבון, וכך מאפשר שימור של מאכלים; אך בכך הוא גם מונע את האפשרות לצמיחה מחודשת. כשם שהצמיחה כרוכה בריקבון, כך גם תכונת ההכרתה של המלח קשורה לתכונת הקיום שלו.

אם כן המלח מבטא את הרעיון שהקיום וההכרתה, הנראים כשני הפכים, הם בעצם מחוברים בשורשם ושניהם נובעים ממקור אחד – המקור האלקי; ושניהם קשורים לתהליכי החיים ומאפשרים אותם. גם מהות חייו של האדם היא שילוב בין קיום על ידי הנשמה לבין הכרתה של הגוף ההולך ומתכלה. האדם מסוגל לצמיחה ולהתחדשות אך גם לקלקול, לחולי ולמוות. ופעמים רבות תהליכים של צמיחה, שינוי והתקדמות מגיעים דווקא מתוך תהליכים של רקבון, קלקול, ואף מוות.

הקרבת הקרבן והמלחתו מביאה לידי ביטוי את רעיון אחדות הכחות ההפוכים, המאפשר את קיום העולם ע"י האיזון והשילוב בין הכחות ע"י ההנהגה האלקית המאחדת אותם בשרשם.

עוד על עניינו של המלח ראו בפוסט מאת הרב יוסף מרקוס

נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון

מלח