הקללות והבטחת הברית

יותר משמונים פעמים מוחה יחזקאל בנבואתו על קיומה של עבודת אלילים בעם, תוך שהוא מכנה את העבודה הזרה במונחים שונים ומגוונים.

התיאורים בפרק ו' ביחזקאל משתמשים באותם מטבעות לשון בהם מתוארים החטאים בפרשת הברכות והקללות בפרק כ"ו בויקרא. מטבעות לשון אלה אינם שכיחים במקרא, ועל כן בעקבות הזכרתם מהדהד באזני קהל המאזינים של יחזקאל פרק כ"ו בויקרא והעונשים המנויים בו.

המסר הנבואי הוא שבעת הזאת העם נענש על המעשים שעשה ומפורטים בויקרא כ"ו, וממילא הוא נענש עתה בעונשים שנמנו שם כגמול למעשים אלו.

נראה כי יש להוסיף לקשר זה חוליה נוספת, אופטימית יותר. בפרק זה בויקרא מוזכרת הברית שבין ה' ועמו בסמוך להוכחתם על מעשיהם הקשים. ברית זו נעדרת מנבואת התוכחה הקשה שבפרק ו' ביחזקאל. הטכניקה בה משתמש הנביא יוצרת השלמה חשובה אשר עומדת ברקע, אף על פי שהיא אינה מצוינת במפורש. פרק כ"ו בתחילתו עוסק בברכה השמורה לישראל במידה וילכו בדרכי ה': 

"אִם בְּחֻקֹּתַי תֵּלֵכוּ... וְנָתַתִּי מִשְׁכָּנִי בְּתוֹכְכֶם וְלֹא תִגְעַל נַפְשִׁי אֶתְכֶם, וְהִתְהַלַּכְתִּי בְּתוֹכְכֶם וְהָיִיתִי לָכֶם לֵא‑לֹהִים וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי לְעָם" (ויקרא כ"ו, ג-יג)

'היגעלות הנפש' אמנם מבטאת את עוצמת התיעוב אליו ניתן להגיע במקרה שבו העם אינו הולך בדרכי האל. אך כאן מלווה ביטוי חריף זה, בנוסחת הברית המעידה על עומק הקשר שבין ה' ועמו. מסר זה אף חוזר ונשנה בסיכומו של ויקרא פרק כ"ו, בו מודגש כי גם כאשר מעשי העם עלולים לגרום לנתק בינם לבין ה', הברית הכרותה ביניהם תעמוד לעם ותגן עליהם גם בשעותיהם הקשות:

"וְזָכַרְתִּי אֶת בְּרִיתִי יַעֲקוֹב וְאַף אֶת בְּרִיתִי יִצְחָק וְאַף אֶת בְּרִיתִי אַבְרָהָם אֶזְכֹּר וְהָאָרֶץ אֶזְכֹּר... וְאַף גַּם זֹאת בִּהְיוֹתָם בְּאֶרֶץ אֹיְבֵיהֶם לֹא מְאַסְתִּים וְלֹא גְעַלְתִּים לְכַלֹּתָם לְהָפֵר בְּרִיתִי אִתָּם כִּי אֲנִי ה' אֱ-לֹהֵיהֶם" (ויקרא כ"ו, מב-מה). 

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון