הקומדיה שבעונש של המן ומשמעותה

במהלך המגילה אנו מתוודעים לפשעים רבים שעשה המן כלפי אחשוורוש ומלכותו. בין פשעים אלה ניתן למנות את מזימתו להשתלט על הממלכה ולהפוך למלך (מזימה שנחשפת כשהוא מבקש את הבגדים, הסוס והכתר המלכותיים), החריגה שלו מסמכותו בעניין הגזירה על היהודים, תכניתו לתלות את מרדכי ש"דִּבֶּר טוֹב עַל הַמֶּלֶךְ" (ט), ועוד. היינו מצפים שאחשוורוש יעניש אותו לפחות על אחד מפשעים אלו, אך בפועל הוא מאשים ומעניש אותו דווקא על מעשה שהתרחש בטעות.

כשאחשוורוש יוצא ממשתה היין השני כדי לשכך את חמתו, המן מנסה "לְבַקֵּשׁ עַל נַפְשׁוֹ מֵאֶסְתֵּר הַמַּלְכָּה" (ז). כחלק מהתחנונים הוא בוודאי גם משתחווה לפניה, ותוך כדי ההשתחוויה נופל על המיטה שאסתר עליה. הוא נופל בדיוק כשהמלך חוזר והמלך מגלה אותו שכוב על המיטה של אסתר. כשאחשורוש רואה זאת הוא אינו מתאפק יותר – "וַיֹּאמֶר הַמֶּלֶךְ הֲגַם לִכְבּוֹשׁ אֶת הַמַּלְכָּה עִמִּי בַּבָּיִת" (ח). הוא חושב שלהמן יש קשר עם אסתר, וגוזר עליו תלייה.

יוצא שלמרות פשעיו הרבים והחמורים, בסופו של דבר המן נענש בגלל פשע שכלל לא התכוון לקיים.

התהליך הספרותי בו גורמים לנו לצפות לדבר אחד כשבפועל קורה הדבר ההפוך מבטא את היסוד הקומי של המגילה, וחושף את השגחת ה' ואת התערבותו במהלך העניינים. אנחנו ציפינו שהמן יענש בעקבות אחד מפשעיו הרבים והחמורים, ובסוף קרה בדיוק הדבר ההפוך – הוא נענש דווקא בגלל פרשנות שגויה של אחשוורוש, ולא בגלל משהו שעשה באמת. בדרך הטבע נראה שהמן נענש על משהו שלא היה אשם בו, אך בעומק העניין יד ה' היא המכוונת את האירועים והיא שהביאה למותו של המן בגלל גזירתו על היהודים.

סוכם ונערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך שיעור באתר קש"ת של ישיבת הר עציון

לשמיעת השיעור המלא