בשנות השואה באירופה התפלג האצ"ל בארץ, והתארגנו לוחמי הלח"י למלחמת גרילה פעילה ונועזת נגד ראשי השלטון הבריטי. מה ארע במהלכה? ואיך זה קשור לסיפורו של שמשון ברמת לחי?
"שלֹשת אלפים איש מיהודה" ירדו לאסור את שמשון ולהסגירו לפלשתים. די בכך כדי להבין את מעמדו המדויק של שמשון כ'שופט' בישראל: "הֲלֹא יָדַעתָ כי מֹשְלים בנו פלשתים, ומה זאת עשית לנו"? (יא). שמשון הסכים להסגרה כי סמך על כוחו להתמודד לבדו מול הפלִשתים, ולהרוג מהם "אלף איש" "בִּלְחִי החמור" (טז), רק באחיו שרצו להסגירו לא היה מוכן לפגוע. ברור שאנשי יהודה היו מסוגלים גם להרוג את שמשון הגיבור, כי הוא סיכן וסיבך אותם מול השלטון הפלִשתי. למקום הניצחון קרא שמשון "רמת לֶחי", שם התפלל אל ה' שלא ימות בצמא ולא ייפול "ביד הָעֲרֲלים", ומן המכתש בלחי נעשה לו נס ובקעו לו מים (יח-יט).
בשנות השואה באירופה התפלג האצ"ל בארץ, והתארגנו לוחמי הלח"י למלחמת גרילה פעילה ונועזת נגד ראשי השלטון הבריטי בגלל סגירת שערי הארץ להצלת יהודים ('הספר הלבן'). הלח"י היה מבודד ורוב מוחלט ביישוב בארץ החרים אותו וראה בו סכנה. חברי לח"י נתפסו ועונו על ידי המשטרה הבריטית, ולוחמי לח"י הגיבו בהריגת שוטרים בריטיים, וגם שני שוטרים יהודים. עקב הלשנה, נתפס 'יאיר' (אברהם שטרן) מפקד הלח"י והוצא להורג במקום. מפקדי הלח"י נעצרו, והארגון כמעט התפרק.
יהושע כהן היה בן 15 כשהצטרף ללח"י, הסתתר בפרדסי כפר-סבא ושמר על הגחלת. כשנתיים לאחר רצח 'יאיר', פיקד יהושע כהן על ניסיונות התנקשות בנציב הבריטי ששלט בארץ. מוקש רב עוצמה שהיה מחסל את הנציב ורבים מאנשיו, לא הופעל על ידי יהושע כהן, מפני שעמדו שם גם יהודים רבים, וכך אמר לי בזמנו - 'לא הייתי מוכן להרוג יהודים'.
עוד על אותו עניין קראו בפוסט מאת גרשון הכהן 'רק לא מלחמת אחים'
באדיבות אתר 929