הקדשת ירמיהו

א. ׳בְּטֶרֶם אֶצָּורְךָ בַבֶּטֶן יְדַעְתִּיךָ׳ (ה) - פעמים רבות פותחת שליחותו של נביא בתנ"ך בסיפור הקדשתו לנבואה, המציין את המעבר מהספירה האנושית הרגילה לספירה הנבואית-שליחית, ומגלה את קווי הייחוד של אותו נביא. ירמיהו הוא הנביא היחיד שנאמר לו שהוקדש מרחם. נסו לשער - מה טעם הדבר?

ב. ירמיהו מגיב בהטלת ספק ביכולתו: ׳הנה לא ידעתי דבר׳. היסוס ואף סירוב לקבלת השליחות אופייניים לנביאים בראשית דרכם. בולט כאן הדמיון לסירובו של משה: ׳לא איש דברים אנכי׳.

1) מה פירושה של טענת ירמיהו? ראו את דברי רד"ק ואברבנאל:

רד"ק: ׳לא ידעתי דבר - רצונו לומר דברי תוכחה, כי אני נער ואיך אוכיח עם אחד...׳

אברבנאל: ׳איך אמרת שהשפעת בי הידיעה והמוסר ואני איני יודע לדבר ולסדר מאמרי כחכם...׳.

2) תשובת ה׳ נחלקת לשניים - דיבור (ז-ח) ומעשה סמלי (ט-י). מה המשותף לשניהם וכיצד הם עונים על חששו של ירמיהו? נסו להסביר על רקע זה גם את משמעות הקדשתו מרחם!

3) דברי ה׳ לירמיהו בפסוקים ז,ט מקבילים לתיאור נביא האמת בפרשת הנביא בדברים י"ח,יח. ראו את המשך הפרשה (פסוקים יט-כ), וחישבו איזו התמודדות מרכזית של ירמיהו נרמזת בהקבלה זו?

ג. הנבואה הראשונה שמקבל ירמיהו לאחר הקדשתו היא נבואת פורענות על ישראל הכוללת שני מראות.

1) במראה הראשון ירמיהו מזהה מקל שקד, הנפוץ באזור ענתות. חשבו - מדוע נבחר דווקא השקד, מלבד הדמיון בצליל? ראו את דברי רש"י:

׳השקד הזה הוא ממהר להוציא פרח קודם לכל האילנות... ומדרש אגדה: השקד הזה משעת חנטתו עד שעת בישולו עשרים ואחד יום, כמניין הימים שבין שבעה עשר בתמוז שבו הובקעה העיר לתשעה באב׳.

2) על דברי ירמיהו מגיב ה׳ ומשבח אותו ׳היטבת לראות׳. מה השבח בראייה זו? עיינו ברד"ק ובמלבי"ם ושימו לב להבדל בתפיסת מהות טיב הראיה:

רד"ק: ׳כי ראה המקל בלא עלים ובלא פרחים והתבונן אליו במראה הנבואה והכיר בו שהוא מעץ השקד לפיכך אמר לו היטבת לראות׳.

מלבי"ם: ׳והנה לפעמים יביא ה׳ את הרעה על האדם על ידי הסתרת פנים... ולפעמים יבוא הרע בהשגחה... ובזה אמר היטבת לראות - כל השקידה הזו היא לטובת ישראל׳. 

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"