הקדשה חסרת תקדים

תיאור לידתו והצלתו של משה יכול להתפרש כבחירתו לשליחותו מרחם אמו, אבל זה לא נאמר במפורש. בשום נביא אחר לא מצאנו הקדשה ובחירה מרחם – זוהי הקדשה ייחודית לירמיהו מענתות:

"בְּטֶרֶם אֶצורךָ בבטן יְדַעתיךָ (=בחרתיך),
ובְטֶרֶם תֵצֵא מֵרֶחֶם הִקדשתיךָ,
נביא לגוים נְתַתיךָ" (ה);

מדוע?

ירמיהו הופקד בנבואה על פרשת דרכים היסטורית חמורה וקשה יותר מזו של ישעיהו ונביאי דורו, שבימיהם ירושלים שרדה. עליית בבל הכשדית במקום אשור תביא גם את ירושלים לחורבן-שממה. אשור לא השאירה אחריה שממה, אלא הביאה תושבים חדשים וטיפחה את שטחי הממלכות הכבושות (למשל, בשומרון). לעומת אשור, הבבלים הותירו אדמה חרוכה.

"רְאֵה הִפקדתיךָ היום הזה על הגוים ועל הממלכות
לנתוש ולנתוץ ולהאביד ולהרוס;
(ורק אחר כך גם) לבנות ולנטוע" (י);

מול האיום ההרסני של בבל, יישאר ירמיהו בודד לחלוטין, כי ירושלים לא תהיה מסוגלת להבין את האסון הצפוי, ולא תסכים 'להוריד ראש' עד יעבור זעם. לכן יראו בנבואות ירמיהו עצמן על הרעה שתבוא מצפון, איום חמור ומסוכן, וירדפו אותו.

"ונִלחמוּ אליך ולא יוּכלוּ לך,
כי אִתְךָ, אני נאֻם ה', להַצילךָ" (יט);

ירמיהו יינצל אישית, אבל הארץ לא תינצל:

"ויאמר ה' אֵלָי
מצפון תִפָּתַח הרעה על כל יֹשבֵי הארץ" (יד);

אבל כל זה יקרה רק במחצית השנייה של נבואת ירמיהו – כשיהיה דבר ה' אליו בימי יהויקים וצדקיהו (ג). כשירמיהו היה עדיין נער בימי יאשיהו, מ-13 עד 31 למלכותו, התרחשו דברים אחרים לגמרי. מדוע נבואת ההקדשה ממוקדת בסוף ימי הנביא ובעתיד הנורא מכל, שרק הנביא ישרוד בו? כי רק העתיד הצפוי הזה, הוא הסיבה להקדשה החריגה של נביא מרחם אמו.

באדיבות אתר 929