לפניכם קטע מתוך דף הלימוד של "מתן על הפרק" בו תמצאו שאלות מנחות והרחבות לעיון והעמקה בפרק:

 

בהמשך לנבואות הנחמה ואחרית הימים שבפרק ד', פרק ה' כולל ארבע נבואות נחמה לעתיד לבוא. התחדשות שושלת בית דוד (א-ג), תיאור השלום שישרור בימי המשיח מבית לחם (ד-ה), תיאור 'שארית יעקב' הנמצאת בקרב הגויים (ו-ח). ונבואה על הכרתת האלילות מקרב ישראל (ט-יד).

א. 'וְאַתָּה בֵּית לֶחֶם אֶפְרָתָה צָעִיר לִהְיוֹת בְּאַלְפֵי יְהוּדָה' (א)

הפרק פותח בנבואה על יציאת ה'מושל' - המלך העתידי של ממלכת יהודה. הרקע לנבואה היא האכזבה מתפקודו של חזקיהו מלך יהודה בימי מיכה.

1. דמותו של המושל מבוססת על ראשית דרכו של דוד בספר שמואל. ראו – שמ"א ט"ז,יא; י"ז,יב. כיצד תורמים מאפיינים אלה לעיצוב דמותו של המושל? עמדו על ההתפתחות בין ראשיתו בפס' א ל'רעייתו' ושלטונו בפס' ג.

2. נבואה דומה מופיעה בנבואתו של ישעיהו, בן זמנו הבוגר של מיכה העוסקת ב'חוטר מגזע ישי' (ישעיהו י"א,א-ה). השוו בין הנבואות ובדקו מהו הדגש המושם בכל נבואה על תפקידו של המלך העתידי? שימו לב גם לאופי ה'רעיה' המתואר בפסוקים ד-ה בישעיהו.

ב. 'וְהָיָה שְׁאֵרִית יַעֲקבֹ בְּקֶרֶב עַמִּים רַבִּים...' (ו)

מצבו של העם, 'שארית יעקב', בקרב הגויים מתואר בפסקה זו בשני דימויים מעולם הטבע – הטל והאריה, המנוסחים בלשון דומה אך שונים עד מאד זה מזה. מה מאפיין את זיקת ישראל לעמים בדימוי הראשון, ומהו טיב זיקה זו בדימוי השני? כיצד ניתן לבאר את הסתירה בין הדימויים?

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"