הפילוג בין יהודה לישראל

"וַיִּפְקְדֵם בְּבָזֶק וַיִּהְיוּ בְנֵי יִשְׂרָאֵל שְׁלֹשׁ מֵאוֹת אֶלֶף וְאִישׁ יְהוּדָה שְׁלֹשִׁים אָלֶף" (ח)
החלוקה בין ישראל ליהודה מפתיעה במקצת: הרי אנו עומדים בפני תחילתה של הממלכה המאוחדת, בימי שאול ודוד, ומה מקום יש להפרדה זו?!
נראה שהמקרא מדגיש בכוונה גם בפרקים אלו, כי הפיצול בין יהודה וישראל קיים לכל אורך הדרך, וכי אחד ממבחניו הגדולים של המלך יהיה להתגבר עליו. ואכן, במהלך הספר שוזר המקרא מדי פעם, כביכול בדרך אגב, את הפיצול הזה אל תוך הסיפור. כך, למשל, לקראת סיומה של מלחמת דוד וגלית נאמר: "וַיָּקֻמוּ אַנְשֵׁי יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וַיָּרִעוּ וַיִּרְדְּפוּ אֶת הַפְּלִשְׁתִּים" (י"ז, נב). ולאחר מכן, כשדוד הופך לדמות מרכזית יותר, מודגש שוב: "וְכָל יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה אֹהֵב אֶת דָּוִד כִּי הוּא יוֹצֵא וָבָא לִפְנֵיהֶם" (י"ח, טז).
בשלב מסוים במהלך הספר אכן מתפצלת הממלכה למשך שנים ספורות, כאשר לאחר מותו של שאול ממליכים אנשי יהודה את דוד עליהם, בעוד שעל ישראל מולך לזמן קצר איש בושת בן שאול (עיין שמואל ב ב', א-יא). גם לקראת סופו של הספר, לאחר סיומו של מרד אבשלום, פורץ מרד 'קטן' של שבע בן בכרי, המייצג את שבטי ישראל המורדים בדוד וביהודה (שם כ').
כך מתקבל המסר, שגם מלכי ישראל הראשונים לא הצליחו לאחד את השורות לגמרי, ובסופו של דבר, פיצול הממלכה לאחר מותו של שלמה (מלכים א י"ב) לא היה אלא שאלה של זמן. שורשי הפילוג היו קיימים למן הרגע הראשון של הקמת הממלכה, ואיש ממלכי ישראל לא הצליח לעקרם קודם שיביאו לקרע בין שתי הממלכות.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון