העץ האשורי וגורלו

הנביא משווה בין גורלה של המעצמה האשורית הכבירה, שהתפוררה כמאה שנה קודם לכן – לגורלה הצפוי של המעצמה המצרית. מסגרת הנבואה עוסקת במצרים (ב, יח), ותוכנה (ג-טז) מתאר את גורל אשור כתקדים לגורל מצרים, באמצעות משל המבוסס על תיאור גן עדן בבראשית ב׳.

א. התיאור פותח בגידול הארז, ועניין המים חוזר במהלכו שלוש פעמים (ד, ה, ז).

1) מהו תפקיד המים בתיאור, ומדוע הוא כה מודגש? כיצד הוא מסביר את יתרונו של הארז?

העזרו בדברי הרד"ק: ׳אמר כי התהום הוליכה נהרותיה סביבות זה הארז שהיא מטעה כלומר רבוי מימיה, ותעלותיה שהם פלגי מים קטנים... שלחה להשקות כל עצי השדה׳.

2) השוו לאיזכור המים בחלק השני - מה משמעות הכינויים עצי מים/שותי מים בהקשרם שם (פסוקים יד, טז), וכיצד יתוקן חטא העץ לעתיד (טו)?

ב. המילית ׳כל׳ חוזרת שבע פעמים בפסקה: השוו את תפקידה בפסוקים ד-ה, ח-ט, אל תפקידה בפסוק ו. מהי תכלית גדילתו וגבהו היחודיים של העץ?

ג. עיינו בפסוקים יב-יג והשוו לפסוק ו. כיצד מומחש בחלק השני ההיפוך במצב העץ וביחסו לסביבותיו? תנו דעתכם להיפוך ביחסי הגובה של החיות והעופות, ובזיקתם של העמים/גויים אליו.

ד. תיאור דומה של תפקיד העץ מופיע בנבואה על גאולת ישראל בפרק י"ז,כב-כד. השוו בין הנבואות – מהי תכלית העץ בשתי הנבואות? ראו את דברי הרב י׳ אריאל: ׳משל הארז שונה מן המשלים על התנין ועל האניה ומנוגד אליהם. בתוך גן העדן האשורי עומד עץ מרכזי, אלא שהגן נועד לא רק לו אלא גם לעצים אחרים ולחיות נוספות ותפקידו להביא חיים לכל היצורים. המלכות הראויה מביאה תיקון לעולם כולו, יחזקאל ייעד זאת למלכות ישראל והמשיל אותה לארז מופלא... אלא שרם לבבו של העץ האשורי בגבהו גם כלפי שמים וגם כלפי עוף השמים וחית השדה, על כן נכרת ונפל׳ (י׳ אריאל, לב חדש - עיונים בספר יחזקאל).

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"