מי הם העיוורים והפיסחים? מדוע הם שנואי נפש דוד? מדוע הם מעוררים פחד וחרדה? ומהו הקושי בסילוקם?

 

הדבר הראשון שעשה דוד כמלך על כל ישראל היה כיבוש ירושלים וקביעתה לבירתו. ירושלים תאחד את השבטים גם בגלל מיקומה הגיאוגראפי וגם בגלל קדושתה ותוכנה הרוחני.
אבל צעד זה נתקל בקושי מיוחד וחריג: העיוורים והפיסחים. מי הם העיוורים והפיסחים? מדוע הם שנואי נפש דוד? מדוע הם מעוררים פחד וחרדה? ומהו הקושי בסילוקם?
פירושים והשערות שונות נתלו בעניין זה:
יש שראו בכך זלזול מופגן בדוד. היבוסים לעגו לחייליו של דוד וקראו להם "עיוורים ופסחים". אחרים הסבירו שהיבוסים בטחו בחוזק החומות ובעוצמתה של העיר, עד שהעמידו עיוורים ופיסחים על החומות ואמרו לדוד שלא יצליח להיכנס לעיר אפילו יעמדו על החומות והמגדל עיוורים ופיסחים.
יש שראו את סוד הגנתה של העיר בחומותיה העצומות העומדות במדרון התלול. רק נקודת תורפה אחת היתה לה  - מעבר מים (הצינור) ובו צלמים העשויים בתחבולה; עליהם היה צריך להתגבר כדי לחדור לעיר בהפתעה.
אבל השערות אלה מצביעות על בעיה טכנית ואינן מסבירות היטב את עומק השנאה והחרדה, המלמדות על קושי מסוג אחר. על כן היו שראו בהצבת העיוורים והפיסחים פעולה מאגית, שנועדה כמנהג הימים ההם לקלל את כל אשר יעז לפגוע בעיר ולהטיל עליו את מומם.
חכמים במדרשם טיהרו את סיפור העיוורים והפיסחים מצללי מאגיה עכו"מית, אבל שימרו את עומק העניין הפנימי הגנוז בהם וגורם לחרדה:
העיוורים והפיסחים אינם יבוסים אלא ישראלים. "העיוורים" - בדמותו של יצחק (שכהו עיניו), "הפיסחים", בדמותו של יעקב (שצלע על ירכו). היבוסים לועגים לדוד ואומרים: עליך לתקן ולהסיר את החסרון והפגם הפנימי של ישראל לפני שתוכל להיכנס לירושלים.
העיוורים והפסחים מבטאים אם כן את נקודות התורפה שבישראל- המתגלות במומיהם ובחסרונותיהם של אבות האומה.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך הספר 'עוז מלך - עיונים בספר שמואל', בהוצאת מדרשת הגולן