סדרת המכות האחרונה, זו שכוונה אל השמים, זעזעה את פרעה באמת. עד עכשיו, פרעה התגבר על המכות ואף למד לנצל את רצונו העמוק של משה להתפלל למען מצרים, ולעצור את המכות. אך פתאום, על הברד הוא מגיב בהיסטריה – "חטאתי הפעם! ה' הצדיק ואני ועמי הרשעים" (ט', כז), ועל הארבה הוא אומר – "חטאתי לה' א-להיכם, ולכם" (י', טז).

במכות הברד, הארבה והחושך הוסתרה השמש.
בדת המצרית, בראש הפנתיאון ניצב אל השמש.
כאשר כוסתה השמש על ידי הברד, ואחר כך על ידי הארבה, פרעה נרעש וחרד.
רק אז החל גם משא ומתן רציני על תנאי השילוח.
אחרי שהמכה חלפה, והשמש שוב האירה כדרכה, התחזק פרעה באמונתו, וממילא חזר בו מכל הסיכומים.
ה' חיזק את לב פרעה, על ידי חיזוק אמונתו הדתית.
אחרי שלושה ימים של חושך, יימאס לפרעה המאבק הזה, והוא יאיים על משה – "ביום רְאֹתךָ פָנַי, תָמוּת" (י', כח), ואז תבוא מכת בכורות בחצי הלילה, מידע על מתים יגיע מכל בית, ופרעה לא ידע אם ומתי יזרח לו אל השמש שאליו הוא נושא תפילותיו בעת הזריחה – רק אז יסכים פרעה לשילוח כולל ללא תנאים, וללא ערבויות לחזרה.
אילו ידע פרעה, שהשמש תזרח כרגיל, לא היה מסכים בשום אופן.
ואכן, אחרי שלושה ימים של זריחה רגילה, הוא יחזור לאמונתו, וירדוף אחרי בני ישראל.
לבסוף, טביעת צבאו בים סוף תתרחש באשמורת הבוקר.

באדיבות אתר 929