פרשיית הגאולה מתחילה על ידי הנשים שמגדלות וסובבות את משה ומהן משה רוכש את חוש הצדק שלו, המביא אותו לנישואיו עם ציפורה.

 

מושיעם של ישראל נולד וגודל על ידי נשים – אמו, אחותו ובת פרעה. הגברים אינם בסיפור, כנראה, עובדים בפרך. ואין שֵמות בפרשה זו (עמרם ויוכבד, מרים אחות משה ובִתיה בת פרעה, ייזכרו בתנך, אך לא כאן) – "וילך איש מבית לוי ויקח את בת לוי... וַתֵתַצַב אחֹתו ... ותרד בת פרעה ..." (ב, א-ה).

רק למשה יש שֵם, שיש לו משמעות במצרית ('בן', או, 'מי היאור'; ובלשון התורה [ב, י]: "ויהי להּ לבן ... כי מן המים מְשיתִהוּ"), וגם בעברית (המָשוּי מוֹשֶה = מוציא את ישראל מן המים של מצרים), ומשה הצעיר, בבית פרעה, ידע היטב מיהם "אֶחָיו". איך ידע? בת פרעה גילתה לו? שמר קשר עם אמו ואחותו? הנסיכים המצריים הטיחו בפניו את מוצאו? אולי הכול נכון.

כמי שגודל על ידי נשים חוש הצדק של משה חזק מאוד, וכפי שכתב הרמב"ם (מורה נבוכים חלק ב, מה), לא יכול משה לסבול עוול מעת שגדל. ביום הראשון הרג את המצרי המכה "איש עברי מאחיו" (שמות ב, יא); ביום השני התערב נגד הרשע משני אחים עברים שרבו, ונאלץ לברוח. בהגיעו למדיין, על הבאר, כפליט במקום זר, הושיע את בנות כהן מדיין הרועות, שנדחפו תמיד לדלות מים בעבור הרועים הזכרים, ולהשקות בסוף את צאנן. כך זכה משה לבית, ולאשתו.

המיילדות שפרה ופועה, אם משה, אחותו ובת פרעה, שבע בנות רועות ומהן ציפורה אשת משה – פרשת הגאולה מתחילה בידי נשים חכמות, שׂורדות.  

באדיבות אתר 929