המשכן והארון - האיחוד

פרקנו פותח את פרקי בניית המקדש בימי שלמה. שלמה אוסף קהל גדול והולך "לַבָּמָה אֲשֶׁר בְּגִבְעוֹן  כִּי-שָׁם הָיָה אֹהֶל מוֹעֵד הָא-להים אֲשֶׁר עָשָׂה מֹשֶׁה עֶבֶד-ה' בַּמִּדְבָּר" (ג). הבמה בגבעון מוכרת לנו מסיפור התגלות ה' לשלמה בספר מלכים: "וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ גִּבְעֹנָה לִזְבֹּחַ שָׁם כִּי-הִיא הַבָּמָה הַגְּדוֹלָה אֶלֶף עֹלוֹת יַעֲלֶה שְׁלֹמֹה עַל הַמִּזְבֵּחַ הַהוּא" (מלכים א' ג', ד). אך במלכים לא מוזכר שבגבעון שכן אהל מועד אלא ששם הייתה הבמה הגדולה.

ניתן לשער השערות מדוע ספר מלכים לא מביא את הנתון הזה ומדוע ספר דברי הימים בוחר להביאו, אך האזכור של דברי הימים של אהל מועד ששוכן בגבעון מגלה בפנינו כי הארון ואהל מועד לא שכנו באותו המקום: הארון כידוע היה בבית עבד אדם הגיתי ולפני כן בקריית יערים ואילו אהל מועד, שהוא למעשה המשכן, היה בגבעון.

במקום אחר בתנ"ך ניתן לזהות פיצול בין ארון הא-להים והמשכן. בסיפור המלחמה שבא אחרי מעשה "פילגש בגבעה" כתוב כך: "וַיַּעֲלוּ כָל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וְכָל-הָעָם וַיָּבֹאוּ בֵית-אֵל וַיִּבְכּוּ וַיֵּשְׁבוּ שָׁם לִפְנֵי ה'... וַיִּשְׁאֲלוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל בַּה' וְשָׁם אֲרוֹן בְּרִית הָא-להים בַּיָּמִים הָהֵם" (שופטים כ', כו-כז). מהידוע לנו המשכן לא היה בבית אל: בימי יהושע עם ישראל מייסדים את אהל מועד בשילה: "וַיִּקָּהֲלוּ כָּל-עֲדַת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל שִׁלֹה וַיַּשְׁכִּינוּ שָׁם אֶת-אֹהֶל מוֹעֵד וְהָאָרֶץ נִכְבְּשָׁה לִפְנֵיהֶם" (יהושע י"ח, א) וארון ה' שכן שם לכאורה עד חורבן שילה שמסופר בתחילת ספר שמואל.

נראה כי כבר מיד לאחר תקופת יהושע, ימי סיפור פילגש בגבעה, הארון והמשכן לא היו במקום אחד ולמעשה היוו שני מרכזי פולחן נפרדים, עוד לפני נפילת שילה. כיצד ידיעה זו משתלבת עם העובדה שבמשכן שילה הארון והמשכן היו באותו המקום: "וּשְׁמוּאֵל שֹׁכֵב בְּהֵיכַל ה' אֲשֶׁר-שָׁם אֲרוֹן אֱלֹהִים" (שמואל א' ג', ג)? אפשר לתת תשובות שונות, אך מה שוודאי מסתבר הוא שבמשך שנים המשכן, לב ליבו של עבודת הקודש, היה ללא ארון ה'. כך החידוש במקדש הוא לא רק קביעת מקום קבע לבית ה' ולמשכנו אלא גם האיחוד של ארון ה' עם המשכן, כפי שהיה בימי המדבר ובכניסה לארץ.