המענה האחרון של רעי איוב

מענהו של בלדד קצר ביותר:

"וַיַּעַן בִּלְדַּד הַשֻּׁחִי וַיֹּאמַר: הַמְשֵׁל וָפַחַד עִמּוֹ עֹשֶׂה שָׁלוֹם בִּמְרוֹמָיו: הֲיֵשׁ מִסְפָּר לִגְדוּדָיו וְעַל מִי לֹא יָקוּם אוֹרֵהוּ: וּמַה יִּצְדַּק אֱנוֹשׁ עִם אֵל וּמַה יִּזְכֶּה יְלוּד אִשָּׁה: הֵן עַד יָרֵחַ וְלֹא יַאֲהִיל וְכוֹכָבִים לֹא זַכּוּ בְעֵינָיו: אַף כִּי אֱנוֹשׁ רִמָּה וּבֶן אָדָם תּוֹלֵעָה" (א-ו)

רק המענה של צופר שיבוא אחריו קצר יותר – הוא לא קיים כלל. מענה בלדד לא די שהוא קצר, אלא שאין בו חידוש. דבריו נאמרו על ידי אליפז במענה הראשון:

"הַאֱנוֹשׁ מֵאֱלוֹהַּ יִצְדָּק אִם מֵעֹשֵׂהוּ יִטְהַר גָּבֶר: הֵן בַּעֲבָדָיו לֹא יַאֲמִין וּבְמַלְאָכָיו יָשִׂים תָּהֳלָה: אַף שֹׁכְנֵי בָתֵּי חֹמֶר אֲשֶׁר בֶּעָפָר יְסוֹדָם יְדַכְּאוּם לִפְנֵי עָשׁ" (ד', יז-יט)

בצדק עתיד איוב לשאול את בלדד בעת שיענה לו בפרק הבא:

"מֶה עָזַרְתָּ לְלֹא כֹחַ הוֹשַׁעְתָּ זְרוֹעַ לֹא עֹז: מַה יָּעַצְתָּ לְלֹא חָכְמָה וְתוּשִׁיָּה לָרֹב הוֹדָעְתָּ: אֶת מִי הִגַּדְתָּ מִלִּין וְנִשְׁמַת מִי יָצְאָה מִמֶּךָּ" (כ"ו, ב-ד)

כלומר, לא חידשת דבר! מפיך יצא קול (נשמה) של מישהו אחר.

הרושם הוא שהרֵעים לא סתם השתתקו. טענותיהם אכן נסתיימו. איוב ממשיך וטוען את טענותיו בעוצמה רבה שבעתיים, אך מול אליהוא בן ברכאל הבוזי עתיד גם הוא לשתוק ויסתתמו טענותיו.

יש משהו מלמד ומעורר מחשבה גם בשתיקה!