ספר דברים עוסק בירושת ה"ארץ" כולה ולכן מוזכר בו האיסור לקחת מארצם של אדום, מואב ועמון, בניגוד לספר במדבר העוסק ב"ארץ כנען" שכלל לא כוללת את עבר הירדן המזרחי.
שנת ה-40 מתוארת בפרק במבט שונה מהתיאור בספר במדבר (כ'-כ"א), שם לא נזכר כלל צו ה' האוסר לקחת 'אף שעל' (="עד מדרך כף רגל" - ב', ה) מארצות אדום, מואב ועמון, שהן ירושה מאת ה' לבני לוט ולבני עֵשָׂו.
זוהי זכותם של בני לוט ובני עֵשָׂו בנחלת הארץ שהובטחה לאברהם, וה' ציווה שבני ישראל ישמרו על הזכויות האלה.
אבל מהי "הארץ" שבה נחלו בני עֵשָׂו ובני לוט מכוח אברהם, ומדוע לא נזכר כל זה בספר במדבר?
בלי ספק, "הארץ" היא זו שנזכרה בבראשית (י"ד-ט"ו), במסע 4 המלכים ובברית בין הבתרים, והיא כוללת את עבר הירדן מזרחה מצפון לדרום – השמות – "עַשתרֹת"; "הר/הַררָם שֵׂעיר"; "רפאים"; "אֵימים/אֵמים"; "זוּזים" = "זַמְזֻמים"; "הַחֹרי/ם" – מופיעים יחד רק פעמיים בכל המקרא, בשני הפרקים בבראשית (י"ד-ט"ו), ובפרק ב' בדברים (הגולש לפרק ג'). בני ישראל בהנהגת משה השלימו את כיבוש עבר הירדן המזרחי כולו, מדרום לצפון. כל מה שמעבר לנחלות בני עֵשָׂו ובני לוט, הוא המרחב של ממלכות סיחון ועוג.
בספר במדבר מדובר רק על "ארץ כנען לִגְבֻלֹתֶיהָ" (במדבר ל"ד, ב), ועבר הירדן המזרחי הוא מחוץ ל"ארץ כנען". בספר במדבר (ל"ב) היה צורך להסביר איך התנחלו בני ראובן ובני גד מחוץ ל"ארץ כנען", ואילו בספר דברים (ב'), במבט הפוך, צריך היה להסביר מדוע לא כבשו בני ישראל את ארצות בני עֵשָׂו ובני לוט.
ואכן, בספר דברים כולו, בדברי משה, לא נזכרה "ארץ כנען", אלא "הארץ".
באדיבות אתר 929