מדוע הופך שלמה את מלכותו שתוארה כ"מלכות השם" ל"מלכות ישראל"?
"וּכְכַלּוֹת שְׁלֹמֹה לְהִתְפַּלֵּל וְהָאֵשׁ יָרְדָה מֵהַשָּׁמַיִם וַתֹּאכַל הָעֹלָה וְהַזְּבָחִים וּכְבוֹד ה' מָלֵא אֶת הַבָּיִת" (פסוק א).
"מדינת ישראל היא יסוד כיסא השם בעולם". משפט נודע זה, שכתב הרב קוק בשנות העשרים של המאה הקודמת בספרו "אורות" מבוסס על פסוק בספר דברי הימים א שאומר דוד המלך, "וּמִכָּל בָּנַי כִּי רַבִּים בָּנִים נָתַן לִי ה' וַיִּבְחַר בִּשְׁלֹמֹה בְנִי לָשֶׁבֶת עַל כִּסֵּא מַלְכוּת ה' עַל יִשְׂרָאֵל" (דברי הימים א כח, ה) ולאחר מכן אומר זאת המספר בשפתו שלו: "וַיֵּשֶׁב שְׁלֹמֹה עַל כִּסֵּא ה' לְמֶלֶךְ תַּחַת דָּוִיד אָבִיו וַיַּצְלַח" (כט, כג).
ראייתו של כיסא המלכות הפוליטית-הלאומית של העם ככלי ביטוי להופעת מלכות האלוהים בעולם היא ודאי תופעה מיוחדת לספרנו. על הרקע הזה, מעניין לראות כיצד תופס זאת המלך שלמה בספר דברי הימים ב. בשני מקומות מתייחס שלמה למעשה המלכתו, "וַיָּקֶם ה' אֶת דְּבָרוֹ אֲשֶׁר דִּבֵּר וָאָקוּם תַּחַת דָּוִיד אָבִי וָאֵשֵׁב עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר ה'" (דברי הימים ב ו, י) ובהמשך, "לֹא יִכָּרֵת לְךָ אִישׁ מִלְּפָנַי יוֹשֵׁב עַל כִּסֵּא יִשְׂרָאֵל" (ו, טז). הזיהוי בין ישראל לאלוהיו אינו חדש במקרא, כך אנו מוצאים בספר במדבר כאשר השם מצווה לנקום את נקמת ישראל: "נְקֹם נִקְמַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל מֵאֵת הַמִּדְיָנִים אַחַר תֵּאָסֵף אֶל עַמֶּיךָ " (במדבר לא, ב).
ואילו משה מתרגם זאת "וַיְדַבֵּר מֹשֶׁה אֶל הָעָם לֵאמֹר הֵחָלְצוּ מֵאִתְּכֶם אֲנָשִׁים לַצָּבָא וְיִהְיוּ עַל מִדְיָן לָתֵת נִקְמַת ה' בְּמִדְיָן" (לא, ג). בעת שגלית יוצא למערכה בעם ישראל מתאר אותו המקרא כמי שמחרף את ישראל, "כִּי לְחָרֵף אֶת יִשְׂרָאֵל עֹלֶה" (שמואל א יז, כה) ואילו דוד מתארו כמי ש"חֵרֵף מַעַרְכוֹת אֱלֹהִים חַיִּים" (יז, כו).
המיוחד בפרק שלפנינו הוא האופן שבו שלמה הופך את מה שתואר כמלכות השם למלכות ישראל, האם זו תוצאה של מידת הענווה של שלמה, המבקש להצניע את מעמדו לתחום הפוליטי בלבד ואינו רואה עצמו נציגו של אלוהים בעולם, ושמא יש כאן רצון להנמכת רף הציפיות ממנו? ייתכן ששלמה מבקש ללמדנו בפשטות שבל נחשוב שכיסא השם בעולם מופיע באותות ובברקים וברעמים. עצם הקמתה של ממלכת ישראל במציאות הפוליטית והבין-לאומית הסבוכה וחיזוקה הם-הם הופעת מלכות השם בעולם.
אגב, אפשר לראות תפיסה זו גם מנקודת מבט אלוקית, ולפיה נוכחותו הטרנסצנדנטית של האל "יורדת" אל מקדשו של שלמה. רוצה לומר – דווקא במקום הנמוך ביותר ביחס לשמים נמצאת מלכות השם, והיא חוברת אל מלכות ישראל.