סיפור חלומו של מלך בבל בא ומוכיח לכל כי למרות החורבן והגלות ה' לא עזב את הארץ. 

 

מלך המלכים, נבוכדנאצר הבבלי, השולט על אימפריה אדירה, אינו שולט על חלומו. הוא חלם חלום, אבל למרבה הצער החלום נשכח. ואולם הצלחתו המסחררת של מלך בבל מבלבלת את דעתו, והוא אינו מכיר במגבלות כוחו האנושי. הוא מצווה על חכמיו לא רק לפתור את החלום אלא גם להעלותו מנבכי השכחה. אם ייכשלו החרטומים והאשפים במשימה זו - אחת דתם למות. טענתם של חכמי המלך שרק האלים מסוגלים להגשים את משאלתו של המלך נופלת על אזניו הערלות. המלך מממש את איומו והחכמים מוצאים להורג.

כאן מופיע דניאל. ה' נענה לתפילתו ומגלה לו את תוכן החלום ואת פשרו, ודניאל מוסר למלך את המידע, את משמעותו ובעיקר את מקורו: אלוהי השמיים. בכך דניאל מציל ממוות את חכמי בבל, וזוכה להערכה רבה של המלך: כיוסף וכמרדכי היהודי, גם דניאל זוכה למעמד מרכזי בחצר המלך.

זהו הפרק השני בהתמודדות עם החורבן והגלות: ה' לא עזב את הארץ, הוא זה שמונע את ידיעת החלום מן המלך והוא זה שמגלה לדניאל את סוד החלום ופשרו. בעקבות גילוי זה נבוכדנאצר הגדול מצהיר: "אמת הוא שאלוהיכם הוא אלוהי האלוהים ואדוני המלכים" (מז). והואיל והמלך חושב כך ומכיר בגדולתו של א-לוהי היהודים, הרי זה אישור גם ליהודים שא-לוהיהם לא הובס וממשיך לנהל את העולם, להקים מלכים ולהפילם, לשנות עיתים וזמנים ולהוביל את העולם ליעדו, כפי שנתגלה לנבוכדנאצר בחלומו.

באדיבות אתר 929