המלחמה על רמות גלעד

בשנים שארם וישראל לא נלחמו ביניהן, הן מצאו עצמן בקואליציה לוחמת נגד איום חמור של צבא אשור מצפון. בקרב 'קַרקַר'* התייצבו 12 מלכים נגד שלמנאסר (ה-3) מלך אשור, ובראשם הדדעזר מדמשק (1200 מרכבות), מלך חמת (700 מרכבות), ו-2000 מרכבות של 'אחאב הישראלי'. מלך אשור תיאר ניצחון עם המוני חללים, אבל התקדמותו דרומה נעצרה לכמה שנים. אחאב היה גורם מכריע בעצירה זו.
12 שנה אחר כך, כבר ישלם יֵהוּא מס כבד לשלמנאסר.

לא הכל מסופר בתנ"ך – המילים "ויתר דברי..." (לט) מכילות אירועים רבים.

האיום מצפון נעצר לזמן קצר, וכבר יזם אחאב מלחמה להשבת "רָמֹת גלעד". זו הייתה טעות אסטרטגית בממדים היסטוריים - אחאב נפל בקרב, בנו יהורם ימשיך במערכה וייפצע שם (מלכים ב ט', טו) לפני מהפכת יֵהוּא. מלך אשור התעצם בצפון.

במקום נביאי הבעל שנשחטו, כבר היו לאחאב 400 'נביאים' בשם ה', שידעו לרַצות ולעודד את המלך, אבל יהושפט מלך יהודה, בן בריתו של אחאב 'הישראלי', היה ירא ה', והבין שמקהלת 400 איש איננה יכולה להיות נבואת אמת. בלשון חז"ל - "אין שני נביאים מתנבאים בסגנון אחד" (סנהדרין פט ע"א). יהושפט ביקש לדרוש את ה' מנביא נוסף.

אחאב נאלץ לשמוע שוב את מיכָיהו, בחיזיון נבואי נדיר (שישעיהו בפרק ו' יחזור עליו) על חריצת דינו של אחאב בבית דין של מעלה. נבואות אליהו ומיכָיהו התחברו לגזר דין אחד. הנביא נכנס לכלא, ואחאב נפל בקרב, תוך גילוי גבורה אישית ומסירות נפש, שגם בגמרא (סנהדרין קד ע"ב) ראו בהן "דורשי רשומות", צד זכות לאחאב.

*  היסטוריה צבאית של ארץ ישראל בימי המקרא (מערכות, תשכ"ד), עמ' 246-251.

באדיבות אתר 929