יחזקאל ראה 'מרכבה בגולה', יוצאת מירושלים ועולה לשמים, ואילו שלמה עיצב 'מרכבה' בנחושת יצוקה, והציב אותה במקדש. את מה שראה יחזקאל, שלמה אפילו לא העלה על דעתו.

 

"ומעשה האופַנים כמעשה אופַן המרכבה" (לג) – כתב רד"ק בפירושו: "מרכבת הקודש הנראית במראה הנבואה ליחזקאל (יחזקאל א'; ח'-י"א)... וראה שלמה בחכמתו מה שראה יחזקאל בנבואתו".
אלא שיחזקאל ראה 'מרכבה בגולה', יוצאת מירושלים ועולה לשמים, ואילו שלמה עיצב 'מרכבה' בנחושת יצוקה, והציב אותה בחצרות בית ה' מתחת ל'יָם' ולכיורים, כביטוי לשכינת כבוד ה' "בתוך בני ישראל" לעולם, "ולא אֶעֱזֹב את את עמי ישראל" (ו', יג).
אפשרות של חורבן הבית לא קיימת בחזונו של שלמה, כפי שיתפרש בתפילתו (בפרק ח') – הרבה צרות עלולות לבוא בגלל חטאים וכישלונות, אבל לא חורבן. פעם אחר פעם ה' אמר לשלמה "אם..." (ט', ד-ט) - הכל בתנאי, "אם תלך בחֻקֹתַי, ואת משפטַי תעשה, ושמרתָ את כל מצוֹתַי ללכת בהם" (ו', יב). אבל שלמה יצק בנחושת "בחכמתו", ולא עלה על דעתו מראה הנבואה של יחזקאל, שבו הכל מתעופף.
עוד לפני שהכל התעופף (עם השתלטות האימפריה האשורית), קיצץ אחז מלך יהודה את כל אופני הנחושת שיצק שלמה אבי אבות אבותיו (מלכים ב ט"ז, יז), ופתח את שערי ההיכל ואת ירושלים וערי יהודה לעבודת אלילים (דברי הימים ב כ"ח, כד-כה).
כמה דייק רבי אליעזר במאמרו – "ראתה שפחה על הים, מה שלא ראה יחזקאל וכל שאר הנביאים" (מכילתא, שירה פרשה ג), לא מפני 'מדרגתה הרוחנית', אלא מפני שהיא ראתה בעיני בשר את ישועת ה' לעם ישראל על ים סוף, כאשר כבוד ה' הופיע והתגלה בארץ, ואילו יחזקאל בגולה ראה את ההיפך הגמור.
יחזקאל הנביא היה מעדיף אלף אלפי פעמים להיות שפחה על הים, ולא להינבא על חורבן ירושלים ועל סילוק השכינה.

באדיבות אתר 929