המוות וחיוב החיים

פסוקים א-יב מהווים סיכום וחתימה לפולמוסו של קהלת עם עקרון החוקיות, שהחל בפרקים הקודמים. חתימה זו מאופיינת בריבוי פרטים על מנת שהעיקרון יובן. קהלת מביא רשימת פרטים, שהמכנה המשותף שלהם ברור ומובן, בין מאליו ובין בזכות משפט הפתיחה המציין אותו. בפסקה זו חוזר קהלת ועוסק באופן נמרץ במוות.

הפסקה הראשונה (ט',א-ו), עוסקת בחוסר יכולתו של האדם להבין את החוקיות הא-להית ולפעול בהתאמה לה, הפסקה האחרונה (ט',יא-יב), מביעה באופן נחרץ את חוסר ההתאמה בין המעשה והתוצאה, בין עמל, כישרון ושכר. בתווך, בין שתי הפסקות שעוסקות במוות המשווה את הכול ומפרק את מתכונות החשיבה של החוקיות, מופיעה אסופת עצות.

1. 'זֶה רָע בְּכׂל אֲשֶׁר נַעֲשָׂה תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ' [ג]
האבסורד שבמוות מומחש בפסקה הראשונה [א-ו] באמצעות 'קטלוג' שבו מפורטים חמישה צמדים [ב]. מה ה'רע' המהותי והאבסורדי המגולם בצמדים אלה, וכיצד הוא מהווה את שורש הרע בהתנהלות בני האדם בעולם [ג]?

2. הפסקה השלישית [יא-יב] כוללת קטלוג נוסף המורכב מחמישה צמדים. בחנו את הצמדים הללו – במה הם נבדלים מהצמדים בפסקה הראשונה, ומהו טיב האבסורד הנוצר על ידי המוות שמומחש בהם? שימו לב להדגשה בפסקה זו על עניין ה'עת', ולדימוי בני האדם לציפורים ולדגים בפסוק יב.

3. 'לֵךְ אֱכלֹ בְּשִׂמְחָה לַחְמֶךָ וּשֲׁתֵה בְלֶב טוֹב יֵינֶךָ...' [ז]
מהפסימיות העמוקה האופפת את הפסקה הראשונה, עובר קהלת בפסקה השניה [ז-י] במעבר חד אל חיוב החיים ואל הנחמה שהוא מוצא בהם. גם כאן כולל הקובץ חמשה חלקים [אכילה שתיה, בגדים, סיכה ואשה].

א. מה מאפיין את ארבע העצות הראשונות המפורטות כאן? בחנו את הזוג הראשון ואת הזוג השני ושימו לב להדגשה בכל זוג. ראו את דברי ר"י קרא: 'מאחר שאין מעשה ודעת וחשבון בשאול, אכול בשמחה לחמך ושתה בלב טוב יינך ולבוש בגדים נאים וסוך שמן לעדן את בשרך, שאדם המתאבל אינו סך שמן'.

ב. שיאה של הפסקה בעצה החמישית [ט] המפורטת מכולן. עקבו אחרי האזכור המודגש של ה'חיים' בפסוק זה, וחשבו כיצד מהווה כאן דווקא המוות בסיס לחיוב החיים. השוו בעיקר לפסוק ו, והתייחסו לאזכור ה'חלק' וה'אהבה' בשניהם. בחנו גם את חתימת הפסקה [י], ואת הניגוד בין המעשה בחיים ובמוות.

למעבר לדף הלימוד המלא מתוך התכנית "מתן על הפרק"