המספר הכולל של "נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס" בימי בית שני לא עלה על חצי מיליון נפש. מאז קום המדינה התקבצו לארץ יותר מ-4 מיליון עולים.

 

בדומה למזמורי (קבלת) שבת (צ"ב עד ק'), גם במזמורי "הַלְלוּ יָ-הּ" יש מתח פנימי בין היסוד האוניברסאלי של עולם שנברא והשגחת ה' בו, לבין ציון וירושלִַם ועם ישראל ומאבקו נגד רשעי עולם - במזמורים קמ"ו וקמ"ח בולטות הבריאה וההשגחה, בעוד ציון וישראל מופיעים בעיקר בסיום, ואילו קמ"ז וקמ"ט ממוקדים בעיקר בירושלם ובעם ישראל - אבל מזמור ק"ן משוחרר כליל מכל המתחים, וחותם, עם כל התזמורת, במרחבי החופש העליון -

מבנה סדרת "הַלְלוּ יָ-הּ", שכולה הלל לה', על -

                    (קמו) השגחת הבורא בבני אדם – ירושלם החוזרת ונבנית (קמז)
                    (קמח) הבריאה: שמים וארץ – עם ישראל מול אויביו (קמט)
                                                           (קן)
                                             "כֹּל הַנְּשָׁמָה תְּהַלֵּל יָ-הּ –
                                                    הַלְלוּ יָ-הּ"!

ירושלִַם של מזמור קמ"ז היא העיר הנבנית מחורבנה בראשית ימי בית שני - "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם ה' - נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס" - המזמור הזה עם תיאורי העולים שבאו "שְׁבוּרֵי לֵב", עם חציר לבהמה וחקלאות מתחדשת, עם חיזוק שערי ההגנה, כל זה נשמע כל כך מוכר לנו כמזמור נבואי, מפני שאנו חיים בתקופה דומה, רק הרבה יותר גדולה בהיקף קיבוץ גלויות, בהיקף ירושלים הנבנית, ובהיות ירושלים שלנו בירתה של מדינה ריבונית.

רק כדי להבין מעט מגודל השירה המתבקשת מאיתנו, נציין, שבעליית זרובבל בראשית בית שני נימנו 42360 ועוד 7537 גברים (כולל עבדים; עזרא ב', סד-סה), כלומר כרבע מיליון נפש, ובעליית עזרא (ח', ג-כ) הגיעו עוד 1754 גברים. ברור שהיו עוד עליות רבות, שלא תועדו, אבל לא הייתה עוד עלייה עצומה כמו עליית זרובבל, ולפיכך המספר הכולל של "נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס" בימי בית שני לא עלה על חצי מיליון נפש.

במפעל הציוני, עד קום המדינה הגיעו ארצה כ-600 אלף עולים, ומאז קום המדינה יותר מ-4 מיליון עולים, כלומר, ההיקף הוא פי עשרה, ועדיין אנו אומרים בהתרגשות: "בּוֹנֵה יְרוּשָׁלִַם ה' - נִדְחֵי יִשְׂרָאֵל יְכַנֵּס".    

אמנם, להם היה בית מקדש ואנחנו חיים בעולמות של חולין, ולנו יש מדינה ריבונית, והם יכלו בקושי רב לחלום על ממלכה (שקמה רק בימי החשמונאים), אבל דבר אחד היה שווה בנוף הירושלמי מאז ועד היום - תיאורי השלג הירושלמי (על צורותיו השונות). יש תיאורי שלג בתנך, אבל שלג בירושלִַם יש רק בפרק הזה, וכל זה כמשל על דבר ה' היורד משמים ומתקיים בארץ, ואחר כך נמס וממלא את אוצרות המים, וכך יתקיימו בישראל גם חוקי ה' "וּמִשְׁפָּטָיו", בדרך שונה ומיוחדת מכל מה שמתרחש בעולם.

באדיבות אתר 929