על ההוכחות, הסתירות וההשלמות המשוערות המיוחסות לכתובת המנופצת מימי בית יהוא
בשער תל דן נמצאה כתובת מנופצת,[1] שחלקים ממנה שולבו ברצפה מימי בית יֵהוּא (המאה ה-8 לפנה"ס). מן השחזור החלקי של הכתוב עולים דברי התפארות של מלך ארמי, שאביו הוכה על ידי 'מלכי[ש]ראל', והוא ניצח בגדול, הרג שבעים(?) מלכים 'אסרי א[לפי ר]כב ואלפי פרש', והעיקר:
[? ?] רם בר [? ?]
מלכ ישראל, וקתל[? ?]יהו בר [? ?]
כ ביתדוד, ואשם [? ?] ית ארק המ ל[? ?] (=ואשים את ארצם ל[שממה]).
מהכתוב (לפני ההשלמות המשוערות) עולות בבירור כמה מסקנות:
מלחמות ארם מול ישראל מנקודת מבטו של מלך ארמי מנצח, כוללות את הריגתם ביחד של 'מלכ ישראל', ושל '[מל]כ ביתדוד'; כאן פוגשת הכתובת את התיאור המקראי על הריגת "יהורם בן אחאב", ו"אחזיהו בן יהורם", כהמשך למלחמה עם "חֲזָאֵל מלך ארם ברמות גלעד" (כב, ה-ט); לכן, השלמת השמות המשוערת בכתובת, של '[יהו]רם בר [אחאב] מלכ ישראל', ושל '[אחז]יהו בר [יהורם מל]כ בית דוד', מתקבלת מאד על הדעת. המלך הארמי היחיד שמתאים לכתובת, לפי התיאור המקראי הוא 'חֲזָאֵל', ואכן כך מקובל; וחשוב מאד: לראשונה הוכח (בעדות חוץ מקראית), כי 'ביתדוד' חי וקיים.
יורשי המלך הארמי המתפאר בניצחונו, חזרו והפסידו את כל ההישגים במלחמות הבאות, וכתובת הניצחון הארמית, נמצאה מנופצת בשער הישראלי האחרון בתל דן, כנראה מימי ירבעם בן יואש, המנצח הגדול מול ארם (מלכים-ב יד, כה).
מקובל לראות סתירה בין הכתובת לבין המקרא רק בנקודה אחת, כי ההשלמות המשוערות בכתובת מיחסות את הריגת שני המלכים ישירות לחֲזָאֵל, ואילו במקרא הם נהרגו על ידי יֵהוּא במרד; אבל אין כאן סתירה בהכרח, כי לא כתוב במפורש על שני המלכים 'ואקתל' (כמו שכתוב על 'שבענ'? המלכים), והפועל 'קתל' ניתן גם להשלמה שונה.[2]
עם זה ברור, שהמלך הארמי ראה את הריגת שני המלכים כחלק בלתי נפרד מהמלחמה ומהניצחון שלו, וזה בהחלט נכון גם בתיאור המקראי שבפרקנו, שהרי, "יהורם בן אחאב" נפצע ברמות גלעד (כ"ב, ה), סמוך למקום בו נהרג אחאב אביו.
סביר גם, שההקשר הנבואי של מרד יֵהוּא לא נחשב כלל בעיני חֲזָאֵל, וגם במקרא, ספר מלכים(-ב ט' וי') מאריך בו, ו'דברי-הימים' מקצר.
במבט ההיסטורי הכולל, כל קריסה במלכויות ישראל ויהודה תרמה ישירות לעליית גורם אחר לשליטה במרחב – בפילוג המלוכה היה זה שישק המצרי – במרד יֵהוּא, ובהריגת שני המלכים היה זה חֲזָאֵל הארמי – אחרי בית יהוא כבר היו אלה מלכי אשור.
_______________
[1] ראו מאמריהם של א' בירן, י'נוה וש' אחיטוב בקדמוניות (כ"ו 4-3 עמ' 81-74; כ"ז 2-1 עמ' 63; כ"ח 1 עמ' 45-39).
[2] כהצעתו של דניאל משה לוי, במאמרו 'מי הרג את יהורם ואחזיהו?', באתר דעת.