על מה נשענה הגנתה של יבוס הכנענית, מה גרם לדוד להכריע על כיבוש מהיר ומפתיע של עיר דוד, ואיך הפך הוא לגורם בינלאומי ממדרגה ראשונה

 

כיבוש יבוס ואיחוד הנחלות של יהודה עם בנימין-אפרים-מנשה ושבטי הגליל, הפכו בבת את ממלכת דוד לגורם רב עוצמה בכל האזור, מבחינה צבאית ומדינית, והדבר משתקף כמובן בקשרים החזקים שנוצרו עם צור הפניקית. אבל סדר האירועים לא יכול להיות כסדר הכתובים – גם הסדר הפנימי בתוך הפרק (והמקביל לו בשמואל-ב ה', יא-כה) לא יכול להיות סדר האירועים, וכבר קבעו חז"ל (פסחים ו עמ' ב), ש"אין מוקדם ומאוחר בתורה", וכל שכן בנביאים ובכתובים.

את תחילת הפרק צריך לקרוא בסופו, וגם העלאת הארון באה רק אחרי הקרבות מול הפלשתים בעמק רפאים, שבאו מיד עם כיבוש יבוס.  

אל מול שבט יהודה, ואל מול מלכות שאול שהצליחה ליצור נוכחות משמעותית גם בדרום יהודה (מזיף עד קעילה; שמואל א כג), נשענה הגנתה של יבוס הכנענית על ברית צבאית ומדינית עם פלשתים וכוחם העולה. הקרב מול גָלְיָת בעמק האֵלה הרחיק את הפלשתים מערבה, אבל חולשתו של שאול בלעדי דוד, ולבסוף נפילת שאול ובניו בגלבוע, החזירו את הפלשתים אל ההר, "ומצב פלשתים אז בית לחם" (שמואל ב כג, יד);

במקביל, המצודה החזקה של יבוס[1] נועדה בראש ובראשונה לכפות מצור מתמשך; צבאו של דוד היה מוצא את עצמו 'בין הפטיש לסדן', תוך זמן קצר, כשפלשתים תוקפים אותו מאחור, אחרי שצבאם יתארגן במרחב הנוח של "עמק רפאים" (יד, ט,יג; שמואל-ב ה, יח,כב).

כך מובן היטב ההכרח של דוד ללכוד בהפתעה ובמהירות את עיר דוד, וזה הרגע בו התגלתה גדולתו של יואב בן צרויה,[2] שבעזרתו לכד דוד את יבוס בבת אחת, ואז התפנה לעלות אל עמק רפאים, ולתקוף שם את המחנה הפלשתי בשלב ההתארגנות.

ואז הגיע הכוח הפלשתי הכבד יותר, והוא כבר ידע היכן דוד ואנשיו ונכון לקרב. כאן הורה ה' לדוד להציב מארב "בראשי הבכאים",[3] וכאשר ישמע "את קול הצעדה" (יד, טו), יסתער בהפתעה ויכריע את המערכה. הצבא הפלשתי לא יכול היה לברוח בדרך בה הגיע לזירה, כי דרכו זו נחסמה, ולכן ברחו הפלשתים צפונה אל מעלה בית חורון לכיוון גזר, בקצה עמק איילון; אחרי יהושע, ואחרי שאול, השיג דוד ניצחון היסטורי (שלישי) נגד אויב, שנס דרך מעלה בית חורון.

אחרי ההכרעה הצבאית המדהימה, הפך דוד לגורם בינלאומי ממדרגה ראשונה, ואז החלו להגיע שליחיו של "חירם מלך צֹר", שהתמודדה לבדה שנים רבות מול גויי הים ממערב, ומול עליית הארמים ממזרח[4] – הברית עם דוד הפכה את ירושלִַם יחד עם צֹר, למעצמה מדינית, צבאית וכלכלית.
__________________

[1] המצודה הכנענית סביב מעיין הגיחון נחשפה במלוא עוצמתה בחפירות עיר דוד, ראו באתר עיר דוד.
[2] בין אם טיפסו יואב וחייליו ממערכת המים דרך הפיר האנכי, כמו שחשב צ'רלס וורן, שגילה את הפיר, או שטיפס יואב בעצמו ופתח את השער מבפנים, או שמצאו תחבולה אחרת.
[3] "הבְּכָאים" אינם שיחים, אלא סלעי המדרונות של 'עמק הבָּכָא'.
[4] צור שכנה על אי בתוך הים עם נמל מוגן, כק"מ וחצי מן החוף, והפכה למעצמה ימית בינלאומית, מפני שרוב הכובשים הגדולים לא יכלו אפילו להתקרב אליה – האשורים והבבלים השקיעו כמויות עצומות של אדמה לתוך הים, ורק צבאו של אלכסנדר מוקדון הצליח לחבר סופית את האי ליבשה בדרום לבנון.