הכל חוזר לשאוּל

חז"ל (מועד-קטן טז עמ' ב; ופרשנים רבים בעקבותם) הבינו, שהמזמור הזה חוזר לשאול (מבנימין); אולי שמעו בכינוי "כּוּש בֶּן-יְמִינִי" רמז בוטה לקיש אבי שאול.

הלם הבריחה מאבשלום, הבכי ואימת הלילה בו עברו את הירדן, עוררו מחדש את אימת המרדפים אחרי דוד, בצעירותו. ההבדל הגדול היה בתחושת הצדק של דוד מול שאול (לעומת תחושת האשמה הכבדה בבריחה מאבשלום), והוא נשבע על צדקתו, בניגוד בולט לוידוי במזמור ו' – כנראה, "שִׁגָּיוֹן" הוא קוד (גם מוזיקלי) לשיר של צדיק נרדף.

שִׁגָּיוֹן לְדָוִד, אֲשֶׁר שָׁר לַה'  
עַל דִּבְרֵי כוּשׁ בֶּן יְמִינִי

ה' אֱ-לֹהַי בְּךָ חָסִיתִי,   

הוֹשִׁיעֵנִי מִכָּל רֹדְפַי וְהַצִּילֵנִי;
פֶּן יִטְרֹף כְּאַרְיֵה נַפְשִׁי,  
פֹּרֵק (-מְפָרֵק) וְאֵין מַצִּיל;

ה' אֱ-לֹהַי, אִם עָשִׂיתִי זֹאת (=נשבע שלא עשיתי),   
אִם יֶשׁ עָוֶל בְּכַפָּי –  
אִם גָּמַלְתִּי שׁוֹלְמִי (=למי ששָלֵם אִתי) רָע,
וָאֲחַלְּצָה צוֹרְרִי רֵיקָם[1];

יִרַדֹּף[2] אוֹיֵב נַפְשִׁי
וְיַשֵּׂג וְיִרְמֹס לָאָרֶץ חַיָּי, 
וּכְבוֹדִי לֶעָפָר יַשְׁכֵּן,
סֶלָה;

קוּמָה ה' בְּאַפֶּךָ
הִנָּשֵׂא בְּעַבְרוֹת (=בכעס נגד) צוֹרְרָי,
וְעוּרָה (=ועוֹרֵר) אֵלַי מִשְׁפָּט צִוִּיתָ;
וַעֲדַת לְאֻמִּים תְּסוֹבְבֶךָּ,
וְעָלֶיהָ לַמָּרוֹם שׁוּבָה [לכס המשפט];
ה' יָדִין עַמִּים,

שָׁפְטֵנִי ה' כְּצִדְקִי וּכְתֻמִּי עָלָי;   

יִגְמָר (=יגמול) נָא רַע  רְשָׁעִים, וּתְכוֹנֵן צַדִּיק,
וּבֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת (=רואה ויודע) אֱ-לֹהִים צַדִּיק;
מָגִנִּי עַל אֱ-לֹהִים, מוֹשִׁיעַ יִשְׁרֵי לֵב;
אֱ-לֹהִים שׁוֹפֵט צַדִּיק,

וְאֵ-ל זֹעֵם בְּכָל יוֹם;
אִם לֹא יָשׁוּב [הרשע],
חַרְבּוֹ יִלְטוֹשׁ, קַשְׁתּוֹ דָרַךְ וַיְכוֹנְנֶהָ;
וְלוֹ הֵכִין כְּלֵי מָוֶת, חִצָּיו לְדֹלְקִים יִפְעָל;
הִנֵּה יְחַבֶּל (=יְתַכנֵן) אָוֶן, 
וְהָרָה עָמָל (=חשב רע) וְיָלַד שָׁקֶר;
בּוֹר כָּרָה [לעצמו] וַיַּחְפְּרֵהוּ, וַיִּפֹּל בְּשַׁחַת יִפְעָל;
יָשׁוּב עֲמָלוֹ (=רשעו) בְרֹאשׁוֹ, וְעַל קָדְקֳדוֹ חֲמָסוֹ יֵרֵד;

[ואני] אוֹדֶה ה' כְּצִדְקוֹ,   
וַאֲזַמְּרָה שֵׁם ה' עֶלְיוֹן.

_______

[1] ולא רק שלא עשיתי רע, אלא, שחילצתי את שאול "צוֹרְרִי, ריקם"
[2] הרכבה של יִרְדֹף עם יְרַדֶּף

באדיבות אתר 929