היצירה המקראית בימי חזקיהו

"גם אלה משלי שלמה אשר העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה" (כ"ה, א); מאחורי פסוק בודד אחד מסתתרת אסכולה שלמה של יצירה מקראית רבת גוונים [1] מימי "חזקיה מלך יהודה". בית מדרש למשלי חכמה, חיבור מזמורי תהלים, בית מדרש של נביאים ותלמידיהם, פרשנות מדרשית על התורה, ועריכה של ספרות מקראית חשובה.

נפתח בעדויות מתוך המקרא, הנוספות על קובץ "משלי שלמה" האחרון (כ"ה עד כ"ט):
מכתב (=מכתם, מזמור תודה)
לחזקיהו מלך יהודה בַּחֲלֹתוֹ –
וַיְחי מֵחָלְיוֹ (ישעיהו ל"ח, ט);
...
חַי חַי הוא יוֹדֶךָ, כמוני היום,
אב לבנים יודיע אֶל אֲמִתֶךָ;
ה' להוֹשיעֵני,
וּנְגִנוֹתַי נְנַגֵן כל ימי חיינו על בית ה' (שם, יט-כ);

המזמור הזה של חזקיהו עצמו הוא רק קצה של קרחון לשירה המזמורית, שגם ממנה "העתיקו אנשי חזקיה מלך יהודה", וגם יצרו וחיברו תפילות ומזמורים חדשים; חלק מהם מסתתר כנראה בתוך ספר תהלים בלי כותרות מפורשות; דיינו אם נקשיב לתפילת חזקיהו עצמו, שגם היא מפורשת בספר ישעיהו (ל"ז, טו-כ).

ויתפלל חזקיהו לפני ה' ויאמר:
ה' צ-באות א-להי ישראל יֹשֵב הכְּרֻבים –
אתה הוא הא-להים לבדך לכל ממלכות הארץ,
אתה עשית את השמים ואת הארץ –
הַטֵה ה' אזנך ושמע,
פְּקַח ה' עֵינֶךָ וּרְאֵה, ושמע...
...
ועתה ה' א-להינו הושיעֵנוּ מידו (של סנחריב),
ויֵדעוּ כל ממלכות הארץ כי אתה ה' לבדך;

עדויות ארכאולוגיות על ביטול וניתוץ מזבחות וגניזתם בימי חזקיהו [2] (בשער לכיש, בתל שבע ובתל ערד) משלימות את התמונה של דרישת התורה בימי חזקיהו, בצורה חסרת תקדים, ואפילו רַבְשָקֵה האשורי (ישעיהו ל"ו, ז) ניסה לדבר אל תומכי הבמות, שחזקיהו הסיר במאבקו על קיום התורה.

ישעיהו הנביא, שהחל להנבא בימי עוזיהו, ותפס מקום מרכזי בירושלים בימי חזקיהו, היה דמות מרכזית בבית המדרש הנבואי של התקופה. נבואותיו הראשונות (פרקים ב'-ג'-ד') כבר יש בהן מדרש נבואי על פרשת המלך בתורה, ועל פרשיות נוספות במיוחד בספר דברים(!), ובנבואה על אדום (ל"ד, יא-טז), אחרי רשימה של עופות, דורסי יום ודורסי לילה, הוא שולח אותנו במפורש לדרוש בתורה, ברשימת העופות הטמאים (ויקרא י"א, דברים י"ד), שכולן יתקבצו אל חורבות אדום.

דִרְשוּ מֵעַל ספר ה' וּקְרָאוּ –
אחת מהנה לא נֶעֱדָרה...
כי פי הוא צִוה, ורוּחוֹ הוא קִבְּצָן;

חשובה ביותר היא עדות ישעיהו (ח', טז-יח; מימי אחז) על חבורת תלמידיו, שעמם הוא חָתַם "תורה" וקָשַר "תעודה" (=עדות), עד שיעברו ימי הסתר הפנים, וה' יחזור להושיע את עמו עם יורש צעיר, בן לבית דוד (=חזקיהו), שיֵשֵב "על כסא דוד ועל ממלכתו להכין אֹתהּ ולְסַעֲדהּ במשפט ובצדקה" (ישעיהו ט', ה-ו), ואז ישמעו אפילו "החֵרשים דברי ספר" (שם, כ"ט, יח).

מפתיעה ביותר היא עדותם של 4 נביאים [3] – מיכה, נחום, חבקוק וצפניה (מימי חזקיהו ועד ימי יאשיהו), שכולם המשיכו בסגנונו המיוחד של ישעיהו – שפה נבואית-מזמורית – ודבריהם גם מכילים ציטוטים נרחבים (ותוספות) מדברי ישעיהו ("באחרית הימים", מיכה ד', א-ה; "על ההרים רגלי מבשר", נחום ב', א; "תִמָלֵא הארץ לדעת את כבוד ה' כַּמים יְכַסוּ על ים"; חבקוק ב', יד; "מעבר לנהרי כוש", צפניה ג', י).

מכל הפרשנים והחוקרים, דווקא חז"ל דייקו בהבנת העומק וההיקף של היצירה המקראית בימי חזקיהו, שהשמן שלו "היה דולק בבתי כנסיות ובבתי מדרשות" (סנהדרין צד עמ' ב), ואמרו – "חזקיהו וסיעתו כתבו ישעיהו, משלי, שיר-השירים וקהלת" (בבא-בתרא טו עמ' א).

________________________

[1] ראו בהרחבה בספרי (עם ב' לאו), ישעיהו – כציפורים עפות, עמ' 33-29, 59-50, 145-6, 176-166, 199-192, 215-6, 251-247, 270-263, 300-293.
[2] ראו הפניות בספר ישעיהו – כציפורים עפות, עמ' 174 הערה 99.
[3] ראו בטורים שלי ב-929 לישעיהו (פרק מ' ואילך), ובטורים למיכה, נחום, חבקוק וצפניה.

באדיבות אתר 929