האות, בו המטה הופך לתנין, איננו בא להראות את יכולת הכישוף של משה ואהרון. אות זה בא לסמל תהליך משמעותי שעומד לקרות: ה"עץ היבש" (ישראל) יהפוך לחי, ו"התנין הגדול" (מצרים) יעלם.

התנין הגדול הוא פרעה. רצונו של התנין לבלוע את עם ישראל, החלש והמושפל.
האותות יבררו ויבהירו מהו כוחו האמיתי של התנין.
תחילה מתברר שעם ישראל, הנראה כעץ יבש ומסכן, עתיד להפוך לחי, ואף לחי המסוגל להתמודד עם פרעה - התנין. כשם שהמטה מסוגל להפוך לתנין, כך עם ישראל עתיד לקום לתחייה.
בשלב הבא מטה אהרון עתיד לבלוע את מטות מצרים. גאוותו של התנין תישבר, ועם ישראל הוא העתיד לשוברו. עם ישראל יקום לתחיה, ואילו התנין הגדול יעלם.

ניתן להקביל את אות התנין לחלומות פרעה: בחלום פרעה ראינו שהשיבולים הדקות בלעו את השיבולים הבריאות, והפרות דקות הבשר בלעו את הפרות המלאות. כך גם כאן: מטה אהרון, מטה אחד כנגד מטות רבים של החרטומים, מייצג את עם ישראל, עם חלש כנגד העם החזק של המצרים. הנמשל הוא כי עתיד המטה של עם ישראל לבלוע את המצרים.
בנוסף לכך, תחושת הבטחון הברורה והחזקה בהווה (שובע, שליטה, כבוד, כח וכדומה), יכולה ברגע להתהפך, להיבלע ולהיעלם.
כאשר פרעה רואה את בליעת מטות החרטומים על ידי מטה אהרון הוא אמור להיזכר בחלומו, בו התברר כי מצב השובע הנוכחי יכול להיעלם, והוא אמור להבין שמצב ה"שובע" של מצרים כרגע, השלטון העוצמתי שלהם, יכול אף הוא להיעלם.

נערך ע"י צוות אתר התנך

לקריאת המאמר המלא באדיבות אתר VBM של ישיבת הר עציון