כשעולם ומלואו הריע למנצחים, נשאו הנביאים את קינת המוּבָסים בידיעה ברורה שזה יהיה גם דינם של המנצחים בבוא יומם
יורדי שאול - שורה ארוכה:
"אשור"; "עילם"; "מֶשֶך תֻבַל";
"כֻּלָם עֲרֵלים (=גופות חתוכות) מְחֻלְלֵי חרב";
"אדום"; "נסיכי צפון (=הפֵניקים) וכל צִדֹנִי";
"פרעה וכל הֲמֹנֹה";
(ל"ב, כב-לב)
"...ביום רִדְתוֹ שְאֹלה... כִּסֵתי עליו את תהום...
וַיִנָחֲמוּ בארץ תחתית כל עצי עֵדֶן...
גם הם אִתוֹ ירדו שְאֹלה…"
(ל"א, טו-יח)
הנביאים ראו את יד ה' בעולם דווקא בעת נפילת "עצי עֵדֶן" הם הכוחות הגדולים, המעצמות, כל השחצנים רבי הכוח והעושר, ששלחו את אויביהם "חללי חרב" לַשְאוֹל, "אל ארץ תַחְתית", ובעת נפילתם ירדו גם הם לארץ המתים. גם כשעולם ומלואו הריע למנצחים, נשאו הנביאים את קינת המוּבָסים, בידיעה ברורה, שזה יהיה גם דינם של המנצחים בבוא יומם - ההיסטוריה הנבואית איננה היסטוריה של הצלחות, אלא של קריסות.
בסוף מלחמת העולם (הראשונה) קרסו הקיסרות הגרמנית, הקיסרות האוסטרו-הונגרית, הקיסרות הרוסית, והקיסרות העותמנית. מי שחשב שהיו מנצחים, טעה, והטעות הקשה נחשפה בפרוץ מלחמת העולם השנייה, ועם השואה לאירופה, וליהודי הגולה - ובסופה, השמדת האידיאולוגיה הנאצית, והקיסרות היפנית. ב-1945 החלה מלחמת העולם השלישית - המירוץ הגרעיני המטורף, שעדיין (ברוך השם) לא הסתיים, ואחרי קריסת הקומוניזם הסובייטי, פרצה מלחמת הטרור בהפלת מגדלי התאומים במַנהֶטֶן.
עם קריסת 4 הקיסרויות ב-1917, נפתח פתח תקווה לעם ישראל בהקמת 'הבית הלאומי' בארץ ישראל אחרי אלפי שנים. אחרי השואה וחורבן הגולה, קמה מדינת ישראל, מדינת קיבוץ גלויות. כשניפצו את פסלי סטלין ברחבי רוסיה, והוציאו את גופתו החנוטה (כמו פרעה) מ'הכיכר האדומה', קראתי לעצמי בדמעות את "משא בבל" בישעיהו (י"ג-י"ד), שהיטיב לתאר את קבלת הפנים בשאול לרוצח ההמונים, כשגם הוא ירד לבור בתורו.
ואז עלו לארץ כמיליון וחצי יהודים, ומשפחות מעורבות – עוד פרק ביציאת מצרים.